LOGIN
התחברות או הרשמה
Avatar
להמשך הרשמה ידנית – לחץ על כפתור ההרשמה, להרשמה/כניסה מהירה בעזרת חשבון רשת חברתית – לחץ על הלוגו בכותרת

אפס סיסמה - שכחתי את שם המשתמש

שם משתמש
סיסמה
זכור אותי

he icon   en icon

מאז 2008 מעודדות ITCB ו-SIGIST ישראל הכרה בקידום מקצוע בדיקות התוכנה באמצעות הענקת פרס המצוינות. פרסום הפרס והזוכים בו באים כדי לפרסם שיטות חדשות, רעיונות ופתרונות חדשים בתחום.

ITCB ו-SIGiST ישראל גאים להכריז על תחרות הפרס למצוינות ישראלית בבדיקות תוכנה לשנת 2016. הפרס יוענק לאיש בדיקות תוכנה מקצועי שהוכיח תרומה משמעותית לעולם בדיקות התוכנה בישראל.

מטרת מפעל הפרס למצוינות היא לקדם יוזמות חדשות ותרומה משמעותית ביעילות של תהליך הבדיקות, שיטות בדיקה, פרויקטים של בדיקות ויישום בדיקות.

השנה הוחלט לפתוח מסלול נוסף ולפיכך יהיו שני מסלולים: מסלול טכנולוגי ומסלול תהליכי.

ההכרזה על הזוכה תיעשה בכנס SIGiST השנתי שייערך בספטמבר 2016, אליו יוזמנו כל המועמדים. הפרס שיוענק יהיה בשווי 4,000₪ לכל מסלול (בהתאם לתקנון ובניכוי מס כחוק).

 

קריטריונים לבחירה

הפרס יינתן על עבודה שנעשתה בישראל בין השנים 2014-2016 והמועמדים יבחנו על תרומתם לשיפור תהליכי הבדיקות בין אם על ידי פתרון מיוחד וייחודי לבעיה או תרומה קבועה לתהליך ולמקצוע הבדיקות.

גורמים שיבחנו לבחירת הזוכה יהיו, בין השאר, מנהיגות, חדשנות, שביעות רצון לקוחות, ותצוגה של הבעיה ופתרונה.

 

מועמדים

ניתן להגיש מועמדות אישית או להמליץ על מועמד שתרם כיחיד או כחלק מקבוצה. על הממליץ להכיר את עבודתו של המועמד ואת תרומתו לארגון/פרויקט.

מאחר וזהו פרס ישראלי, יוענק הפרס על עבודה שנעשתה בישראל.

 

הגשת מועמדות

הגשת מועמדות צריכה לכלול את הפרטים הבאים:

  1. פרטי המועמד: • שם מלא • תעודת זהות • שם חברה • כתובת אימייל • כתובת למשלוח דואר • מספר טלפון • מספר טלפון נייד
  2. שני ממליצים, כולל פרטים שלהם (ראה סעיף 1)
    הממליצים צריכים להיות כאלה שמכירים את הבעיה והפתרון, יכולים לתאר את הגישה שהמועמד השתמש בה ואת התועלת שהפתרון הביא לחברה.
  3. תיאור של האתגר או ההזדמנות שעמדו בפני המועמד
  4. תיאור הגישה לפתרון הבעיה. תאר את הפתרון תוך התייחסות לייחודית הפתרון ולתרומתו לארגון/פרויקט בלא יותר מ-1000 מלים. ניתן לכתוב בעברית או באנגלית
  5. הוכחה להצלחת הפתרון

את המועמדות ניתן לשלוח עד ה-31.07.2016 במייל ל This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

(* ראו טופס רישום בקישורים למטה)

נא לרשום "מועמדות - פרס המצוינות הישראלית בבדיקות תוכנה לשנת 2016" בשורת הנושא.

 

תקנון

  1. פרס המצוינות הישראלית בבדיקות תוכנה יוענק על ידי ITCB ו-SIGiST ישראל לאיש בדיקות יחיד שיקבע על ידי ועדת הפרס.
  2. ועדת הפרס מורכבת מאנשי מקצוע בתחום הבדיקות וללא נגיעה לאחד המתמודדים.
  3. הפרס ינתן על עבודה שנעשתה בישראל בשנים 2014-2016.
  4. ניתן להגיש מועמדות עד התאריך 31.07.2016  באימייל המפורסם.
  5. אישור על קבלת המועמדות ישלח באימייל.
  6. ניתן להגיש מועמדות אישית או להמליץ על מועמד את עבודתו ותרומתו מכיר הממליץ.
  7. הגשת מועמדות מהווה אישור המועמד לפרסם את שמו ואת עבודתו המועמדת לפרס בעיתונות מקצועית.
  8. וועדת הפרס תבחר בזוכה עפ"י קריטריונים שפורטו בראשית עמוד זה
  9. הפרס בסך 4000 ₪ לכל מסלול חייב בניכוי מס כחוק.
  10. ניתן לממש את הפרס במשך חצי שנה ממתן הפרס.

קבצים נלווים:

קול קורא פרס מצוינות 2016.doc

תקנון פרס מצוינות 2016.doc

 

טופס הרשמה:  Excellence Award 2016 Registration Form.doc

 

ITCB AWARD 718x401

 

 

 

פורסם ב חדשות ITCB

בודק - השתתף בקורס בדיקות, קרא הסילבוס או צפה בקורסים חינמיים כגון BBST – הנחייה זו נכונה הן לבודקים מתחילים והן לבודקים מנוסים שלא עברו קורס מימיהם, ואף כאמצעי לרענון הידע מידיי כמה שנים.

לצערנו בשנים הראשונות להתפתחות מקצוע הבדיקות נטבעה בו בטעות הסטיגמה כי ניתן לקחת כל אדם מן הרחוב לתת לו לשחק עם המוצר הנבדק ולקרוא לכך בדיקות – אך לאט לאט חודרת לשוק התובנה כי בדיקות זהו מקצוע שצריך ללמוד אותו, ולהתמחות בו.

לצערי למרות שיפור ניכר שאנו רואים עם השנים בכמות הבודקים שעוברים הדרכה מסודרת, דווקא נראה כי לא מעט ראשי צוות ומנהלים החלו את דרכם כשקורסי בדיקות היו פחות נפוצים - וחלקם נותרו במצב זה של חוסר מודעות לצורך בלימוד ושיפור מתמיד של הידע והטכניקות הנדרשות.
(ואגב - קורסים במבנה דומה היו קיימים עוד הרבה לפני כניסת ISTQB לתחום, אני לדוגמא זכיתי לעבוד תחת מנהלים שהבינו הצורך ועברתי קורס בדיקות עוד בשנת 1994)

עם השנים הצטבר ידע רב בספרים, מאמרים, פורומים, ובלוגים – הכרת ידע זה מאפשרת כניסה מהירה יותר לתחום הבדיקות והבנת שיטות בדיקה.

כמו כן ישנם מושגים רבים בתחום בהם משתמשים בארגונים שונים בצורה שונה – דבר המקשה לחלוק ידע ולדון עם בודקים אחרים בשל "מגדל בבל" של המקצוע.

השתתפות בקורס בדיקות מאפשרת לקבל במרוכז ובאופן מודרך את הידע הבסיסי בזמן קצר יחסית (מס' ימים) ובעזרת חומר איכותי ומורחב שהוכן ע"י בעלי מקצוע ומשם ניתן להמשיך בלימוד עצמי ו/או לשלב קורסים מתקדמים.

לבודקים פעילים חלק מהמידע בקורס עשוי להיות מיותר מכיוון שכבר שמעו אותו פה ושם (בתלות בסביבה בה התנסו, ובאיכות החניכה לה זכו), ומאידך עשוי לתקן הבנה שגוייה של החומר.
ושוב - יתרון נוסף של קורס הוא ההזדמנות לבחון את הרעיונות שבראשנו מול מדריך מנוסה וקבוצת הלימוד (לשם כך רצוי לבחור בקבוצה הומוגנית ברמה דומה לשלנו).

בצורה דומה ניתן לצורך לימוד עצמי של החומר, ניתן לצפות בסרטוני הדרכה כמו סדרת ה- BBST  שנוצרה בשיתוף בין Cem Kaner ו- James Bach והוסרטה ע"י קם בפורמט של קורס אוניברסיטאי הכולל גם המצגות וחמרי תרגול.
במהלך השנים הצטרפו מדריכים נוספים ושיפרו חומר זה במסגרת האגודה האמריקאית AST.

במקביל יש את הסילבוס הנרחב של ISTQB ומילון המונחים (כולל זה שתורגם ע"י ITCB לעברית) המסופקים חופשי לכולם וגם בעזרתם ניתן ללמוד באופן עצמאי.

מכיוון שלעיתים קשה להתמיד בלימוד עצמי – מומלץ להתחבר לעוד מס' בודקים במסגרת העבודה או וכד' – ולבצע פעילות זו במשותף.

בעבודה - ניתן להקצות 2-4 שעות שבועיות ולצפות ביחד בסרטוני ה-BBST או סרטונים דומים (קישורים וסדר לימוד עצמי ראו בהודעה הנעוצה בפורום הדרכות באתר ITCB), לעצור בנקודות הנראות מעניינות, ולדון בנושאים – מה אנו למדים מהם? האם יש בין הדברים רעיונות שנרצה לקחת לשיפור צורת העבודה הנוכחית?

מומלץ מאוד לנסות להעלות את תובנותיכם בכתב (זו אחת הדרכים להטמעת החומר), והנכם מוזמנים גם להעלות נושאים לדיון בפורום ובפייסבוק – כך תקבלו נק' מבט של בודקים רבים נוספים, ולעיתים קרובות גם תגובות אשר יאלצו אתכם לשקול מחדש הנושאים.

אני נוהג לקרוא הסילבוס בערך כל כשנתיים – וכל פעם נתקל ברעיונות חדשים שכעת מצבי הבשיל להבנתם או להטמעתם,

וכיום יש גם סילבוסים חדשים לרמות מתקדמות, ניהול הבדיקות, ותחומים טכניים שונים כגון עבודה באג'ייל ובדיקות מובייל.

(כמובן חשוב לזכור כי הקורס הבסיסי – כשמו כן הוא, ויש מגוון פעילויות נוספות כמו תרגול, קריאת בלוגים והשתתפות בפורומים שיכולות להרחיב הידע ובהן ניגע בפוסטים אחרים)

חומר קריאה נוסף:

http://www.mkltesthead.com/2013/07/take-association-for-software-testing.html

 

נשמח לשמוע רעיונות הערות והארות מכם הקוראים – בחלונית התגובה מטה, ו/או בפורום.

סדרת טיפים זו "כיצד להפוך לבודקים טובים יותר" מתבססת על דיון ב: Software Testing Club

99 Things Testers Can Do To Become Better Testers

ה-eBook החינמי שנוצר בעקבות דיון זה: 99ThingsEbook.pdf

וסדרת פוסטים מאת Michael Larsen בשם: Ways Workshop 99 - בה מיכאל מרחיב על כל אייטם וגם מספק הנחיות כיצד לתרגל הנושא.

 

Study1

 

 

פורסם ב טיפים

סיגיסט ישראל בשיתוף עם מכללת סלע ,

שמחים להזמינך לשבוע הבדיקות 2015/INTERNATIONAL TESTING WEEK 23-25/3.

במסגרת הכנס נארח ממיטב המרצים והמומחים מחו"ל.

לבחירתכם 4 סמינרים – פרטים מלאים בפרוספקט המצורף.

שימו לב! הנחות מיוחדות למוסמכי ISTQB !

 

Sela INTERNATIONAL TESTING WEEK 23 25 3 2015 header

לפרטים נוספים ראו ברשימת אירועים של ITCB:

http://goo.gl/ALXOt9

 

 

שלישי, 03 פברואר 2015 13:40

צור מפת חשיבה – Mind Map

 צור מפת חשיבה – Mind Map

  MM - מאפשרת לנו להציג רעיונות בצורה גרפית מרוכזת, ולתאר קשרים בין הפרמטרים השונים המשפיעים על הנושא.

כאשר יתרונותיה על עץ בדיקות הנן בעיקר ביכולת להוסיף אייקונים וצבעים המשפרים את הבנת הנושא "במבט אחד", וגם מקלים פעמים רבות על שינון המידע.

(בדומה לטבלאות רבות מימדים וצבעים)

מאידך – חסרונותיה במבנה המעגלי שנובע כנראה מהצורך לנצל מקום מצומצם (על דף בודד או לוח) ולעיתים מקשה להבין מהיכן רצוי להתחיל לצפות בה, וגם מגביל את כמות הנתונים בהם ניתן לצפות בצורה ברורה ויעילה – בניגוד לעץ בתוכנה אותו ניתן לגלול ועדיין לשמור על מבנה קשרים ברור.

בכדי להתגבר על כך - חלק מן הכלים מאפשרים לצמצם או להרחיב הפרטים המצגים תחת כל ענף – בדומה לעץ, ו/או לבצע זום להתמקדות על אזור חלקי.

את ה-MM ניתן לצייר על הלוח, על נייר, וגם בכלים ממוחשבים שונים וברובם חינמיים.

מתי נשתמש ב-MM? – כאשר נרצה לעשות סדר בחשיבה שלנו על מקרי בדיקה, וכאשר נרצה להציג הנושא ברמת על בדיון או בReview,

וגם כאשר נחליט לתאר בקצרה את הנושאים הנבדקים – לדוגמה לקראת ותוך כדי בדיקות חוקרות (ET).

את ה-MM נתחיל לבנות בדומה לעץ מ- מילה/רעיון/נושא מרכזי וממנו נפצל לתת-נושאים ברמות נוספות.

למרות הדמיון הרב לעץ בו משתמשים בכלים רבים – לצערנו אין הרבה כלי ניהול דרישות ובדיקות המאפשרים לעבור באופן אוטומטי בין שיטות תצוגה אלו – דבר שהיה מקל על הויזואליזציה של המידע מחד ומאידך מאפשר לפרט מידע רב יותר בהיקף של מסמך הגדרות או מסמך בדיקות מלא.

חומר קריאה נוסף:

http://www.mkltesthead.com/2013/07/create-mindmap-rosie-sherry-99-ways.html

התמונה מ:

https://www.examtime.com/blog/6-tips-on-how-to-create-an-online-mind-map-with-examtime

 

נשמח לשמוע רעיונות הערות והארות מכם הקוראים – בחלונית התגובה מטה, ו/או בפורום.

סדרת טיפים זו "כיצד להפוך לבודקים טובים יותר" מתבססת על דיון ב: Software Testing Club

99 Things Testers Can Do To Become Better Testers

ה-eBook החינמי שנוצר בעקבות דיון זה: 99ThingsEbook.pdf

וסדרת פוסטים מאת Michael Larsen בשם: Ways Workshop 99 - בה מיכאל מרחיב על כל אייטם וגם מספק הנחיות כיצד לתרגל הנושא.

 

How to create a mind map mindmap

 

פורסם ב טיפים
חמישי, 22 ינואר 2015 12:18

!State of Testing Survey 2015 is Live

State of Testing Survey 2015 is Live!

http://qablog.practitest.com/state-of-testing

השתתפו בסקר והשפיעו

 

State of testing 2015

מבט מערכתי לבודקים – Systems Thinking

התכונה או מערכת אותה אנו בודקים - אינה מנותקת משאר העולם, תיקון בנקודה אחת – עשוי להשפיע ולפגוע בנקודות אחרות, ולכן על הבודק להכיר את המערכת והקשרים בין חלקיה.

כמו כן, לעיתים תכונה נראית הגיונית כאשר מסתכלים עליה בלבד, אך אינה יעילה כאשר מסתכלים במבט מערכתי נרחב וכולל, על הבודק לדעת להתמקד בפרטי התכונה – אך גם "להסתכל מבחוץ" על התמונה הכוללת.

אל תסתפקו בבדיקת ממשק המשתמש – חשבו כיצד ישפיע על תשתיות שונות, התקשורת ביניהן, פעילויות בצד השרת ובבסיס הנתונים, השלכות על הזיכרון, הדיסק והעמסת המעבד.

מה יקרה כאשר הגישה לרשת הנתונים משובשת ובזמן עומס יתר?

האם יש פעילויות בלתי תלויות שיכולות להשפיע על התכונה הנבדקת? – כיום כשמרבית התוכנות מיועדות לריצה על מכשירים ניידים, להם תכונות חומרה מרובות ומורכבות – ריצת קוד התוכנה מופרעת חדשות לבקרים ע"י פסיקות (בקשות אינטרפט) המשתלטות ומושכות זמן מעבד לצרכיהן, לעיתים קרובות נהיה בזמן שיחה/משחק/ניווט – ולפתע נופרע ע"י פעילות אחרת כגון תכתובת SMS, היחלשות הבטרייה, תוכנה אחרת שתוזמנה לבצע פעולה כלשהיא בזמן זה, התחלפות נקודת רשת ה-WiFi, או איבוד קליטה בשל כניסה למעלית...

עלינו לצפות תופעות אלו מראש - מה אנו מצפים שיקרה בתנאים אלו?, כיצד נבדוק זאת?

לצערנו לעיתים קרובות גם אם מהנדסי המערכת זכרו להסתכל על התמונה המלאה, התכנתים מתמקדים בדרישות כפי שהוגדרו, ובפרטי הפרטים הנדרשים למלא דרישות אלו כלשונן, ומאבדים את התמונה הכוללת.

עלינו כבודקים לחזור ולייצג את נקודת המבט של הלקוח וצרכיו.

חומר קריאה נוסף:

http://www.mkltesthead.com/2013/07/get-understanding-of-systems-thinking.html

 

נשמח לשמוע רעיונות הערות והארות מכם הקוראים – בחלונית התגובה מטה, ו/או בפורום.

סדרת טיפים זו "כיצד להפוך לבודקים טובים יותר" מתבססת על דיון ב: Software Testing Club

99 Things Testers Can Do To Become Better Testers

ה-eBook החינמי שנוצר בעקבות דיון זה: 99ThingsEbook.pdf

וסדרת פוסטים מאת Michael Larsen בשם: Ways Workshop 99 - בה מיכאל מרחיב על כל אייטם וגם מספק הנחיות כיצד לתרגל הנושא.

 

SystemThinking habitsofst

 

 

פורסם ב טיפים
שישי, 26 דצמבר 2014 11:01

בודק - השאר ממוקד מטרה

Targetבודק - "השאר ממוקד מטרה / Keep Your Eye on the Ball - The End Goal " – כבודקים בעלי יכולת מיקוד וירידה לפרטים, לעיתים אנו מאבדים את התמונה הכוללת וצוללים יתר על המידה בבדיקת נושאים זניחים.

גם בבדיקות חוקרות (ET) עלינו לתכנן מה אנו רוצים לבדוק, וגם אם פה ושם אנו סוטים לצורך בדיקת נושאים בלתי צפויים עלינו לזהו כאשר אנו מתרחקים מדיי מהמטרה, לתעד זאת כנושא בדיקה להמשך, ולזכור לחזור לנתיב המתוכנן.

 

ציטוט תגובה מתפוז הכוללת הרחבה לנושא: אחת התלונות שאני שומע ממנהלים על העובדים שלהם - שהעובדים נוטים לבזבז זמן על בדיקות לא הכרחיות כרגע.

אז איך מזהים?  -  הדרך הכי פשוטה היא להבין מה ה-main system usage שלנו.

להבין איך לקוחות עובדים עם המערכת.

אם יש feature שהלקוחות לא משתמשים בו, הוא מוסתר רוב הזמן והוא בכלל משמש כמעט תמיד רק את אנשי התמיכה - אל תלך לשם. מצד שני אם אתה בודק משהו ופתאום מוצא באג ב-main flow כדאי מאד לחקור אותו כי זה אחד הדברים הראשונים שהלקוח יעשה עם המערכת.

 

כלומר - חשוב לזכור איזה ערך מייצגת כל בדיקה למשתמש - ולהשקיע את מירב זמננו באזורים ובמקרי השימוש (Use Cases) החשובים למשתמש.

 

חומר קריאה נוסף:

http://www.mkltesthead.com/2013/07/keep-your-eye-on-ball-end-goal-99-ways.html

 

נשמח לשמוע רעיונות הערות והארות מכם הקוראים – בחלונית התגובה מטה, ו/או בפורום.

סדרת טיפים זו "כיצד להפוך לבודקים טובים יותר" מתבססת על דיון ב: Software Testing Club

99 Things Testers Can Do To Become Better Testers

ה-eBook החינמי שנוצר בעקבות דיון זה: 99ThingsEbook.pdf

וסדרת פוסטים מאת Michael Larsen בשם: Ways Workshop 99 - בה מיכאל מרחיב על כל אייטם וגם מספק הנחיות כיצד לתרגל הנושא.

פורסם ב טיפים
רביעי, 03 דצמבר 2014 13:25

354000Certified testers world-wide

354000 certified testers world-wide!

As of June 2014, ISTQB® has issued almost 354,000 certifications in over 100 countries world-wide, with a growth rate of more than 12,000 certifications per quarter.

See more facts and figures here: http://www.istqb.org/about-istqb/facts-and-figures.html 

 

ISTQB 354K Cert

רביעי, 03 דצמבר 2014 13:14

354000-Certified testers world-wide

354 000 certified testers world-wide!

As of June 2014, ISTQB® has issued almost 354,000 certifications in over 100 countries world-wide, with a growth rate of more than 12,000 certifications per quarter.

See more facts and figures here: http://www.istqb.org/about-istqb/facts-and-figures.html 

 

ISTQB 354K Cert

איך להתכונן לבחינת ההסמכה של ISTQB Foundation Level

על מנת להתכונן לבחינת ההסמכה, טוב קודם כל להבין את מבנה הבחינה.

המבנה מוסבר באתר של ITCB,
בדף הזה: http://www.itcb.org.il/index.php?option=com_k2&view=item&layout=item&id=11&Itemid=430

אם לא קראתם – זה זמן טוב לעצור, לקרוא את ההסבר על הבחינה – ואז להמשיך כאן.

אני מחכה...

חזרתם? יופי. אפשר להמשיך.

קצת תוספות מידע על ההסבר שבאתר ITCB, ועל הסילבוס:

תוכנית הלימודים להסמכה בסיסית (Foundation Level)

נתחיל בסילבוס.

אחת המטרות המוצהרות של ISTQB היא לייצר מערכת מושגים אחת המקובלת ומובנת על כל העוסקים בתחום. לכן, הרבה ממה שכלול בתוכנית הלימודים הם הגדרות והסברים של מושגים. כתוצאה מכך, הרבה מהשאלות במבחן הן על... הגדרות והסברים של מושגים.

שמעתי לא מעט טענות נגד זה: מה חשוב כל כך לדעת מה כל מושג אומר? למה אני צריך לזכור את זה בעל-פה?

לגבי החשיבות של מערכת מושגים מקובלת וידועה, אני מציע שתשאלו את אנשי בבל מה דעתם על היעילות של ארגון שבו קבוצות שונות קוראות לאותו דבר בשם אחר. קרה לי כבר מספיק פעמים שהשתתפתי בישיבות שבהן שני אנשים דיברו על Test Plans ולקח זמן רב להבין שהם לא מדברים על אותו דבר... ולגבי זכירה בעל-פה: נכון שזה נשמע קצת מיושן לזכור הגדרות של מושגים, כי הרי יש היום את Google אז לא צריך לזכור כלום; מצד שני, קשה לנהל דיון אינטליגנטי אם בן שיחך פותח מילון כל רגע.

אז כן: לטעמנו, על מומחה בתחום להכיר את המובן של מושגי היסוד ואת סדר הדברים הנכון של תהליכים מקובלים.

למה אני מזכיר את זה בהקשר של המבחן? כי מבנה המבחן מושפע מהגישה של הסילבוס, והבנה של הגישה מקילה על הבנת המבחן ועוזרת בהכנה אליו.

 

K-Levels

שאלות K1 פשוט דורשות להוכיח שאתם זוכרים את החומר. בדרך כלל זה אומר שהתשובה לשאלה כתובה (במדויק או קרוב לכך) בסילבוס. שימו לב שאמרתי "בדרך כלל" ו"קרוב
לכך". לפעמים זה ציטוט מדויק, ולפעמים זה ציטוט חלקי או אמירת אותו דבר רק במילים אחרות.

זה אומר שכדי לענות בהצלחה על שאלות K1 צריך לזכור חומר.

למרות שכביכול יש כאן זכירה מטומטמת של מושגים, זה לא ממש ככה. אם למדתם את החומר כראוי, הרי שרוב המושגים הם הגיוניים, כך שמתוך הבנת משמעות המושג (ידע!), תוכלו לבחור את המשפט שמתאר אותו נכונה (בכלל – המון מהחומר בתחום הבדיקות יושב יפה תחת ההגדרה של "הגיון בריא"). ובכל זאת: זיכרון טוב יעזור כאן, ומי שמתקשה לזכור, טוב יעשה אם יחזור על החומר מספר פעמים.

בראש כל תת-פרק בחומר הלימוד מופיעה רשימה של "מושגים" (terms). ההגדרה הרשמית של מושגים אלה מופיעה במילון המונחים של ISTQB שקיים גם באנגלית וגם בעברית ב-

http://www.itcb.org.il/index.php?option=com_k2&view=item&layout=item&id=10&Itemid=429

על הנבחן לזכור את ההגדרה של המונחים. שאלות על משמעות מונחים גם הן מוגדרות כשאלות מסוג K1, אז כדאי לעבור על ההגדרות. גם כאן – ברוב המכריע של המקרים, שם המונח, יחד עם הידע שרכשתם במסגרת הקורס וההכנה לבחינה, עוזרים לידיעת התשובה הנכונה גם ללא שינון בעל פה של הגדרות.

שימו לב ש-50% משאלות הבחינה הם ברמה של K1. זה אומר שחזרה טובה על ההגדרות והמושגים נותנת לכם בסיס טוב לעבור את הבחינה. הבנת החומר לעומק עוזרת לזכירת משמעות המושגים ללא צורך בזכירה בעל פה. מעבר לכך, לא באמת דורשים מכם לדעת את החומר בעל-פה, כי המבחן מורכב משאלות בחירה. כלומר, הטקסט ניתן לכם. אתם רק צריכים לזהות איזה הוא הטקסט הנכון בהקשר של השאלה.

שאלות K2 בוחנות הבנה של מושגים. כלומר, לא רק ציטוט בעל פה אלא גם יכולת לדעת מתי מושג מסוים הוא רלוונטי ומתי לא, או יכולת להבחין שתיאור מסוים של מושג, מצב או תהליך, הוא שווה ערך לחומר המופיע בסילבוס. כאן יעזור בעיקר לימוד עוד חומר (ספרים; קורסים) שירחיבו הרבה מעל מה שכתוב בתוכנית הלימודים (הסילבוס). צריך לזכור שהסילבוס הוא בהגדרה חומר מתומצת ביותר, שמטרתו להגדיר את הגבולות של החומר שמוגדר כבסיס (foundation) של התחום. הסילבוס לא מתיימר להיות ספר לימוד ועל כן הוא לא "קריאה קלה". בשביל זה יש
לא מעט ספרים, אם כי רובם הגדול כתובים באנגלית. יש שני ספרים בעברית, שאת שניהם לא קראתי ואיני יודע כמה הם צמודים לתוכנית הלימודים (גם מבחינת חומר וגם מבחינת
הגדרות).

אבל בינינו: בודק צריך לדעת אנגלית טוב, וקריאת ספר מקצועי לא תזיק לכם. ראו בהמשך רשימת ספרים מומלצים (הרשימה כוללת קישורים לאמזון וכו' – וכוללת גם את פרטי שני הספרים בעברית שהזכרתי כאן).

שאלות K3 הן שאלות שבהן הנבחן צריך להוכיח יכולת שימוש בחומר הנלמד. עקרונית, דרישה לידיעה ברמה של K3 היא גבוהה יותר מ-K2, אבל דווקא שאלות אלה לעיתים פשוטות יותר. הסיבה היא שלא דורשים מכם לממש משהו – אלא רק לבחור מבין ארבעה מימושים נתונים מי הוא הנכון. למשל, בחירה של ערכי קיצון למקרה מסוים. אם אתם מבינים את משמעות המושג ערכי קיצון ויודעים לזהות אותם, כל מה שנדרש זה למצוא את התשובה שבה יש את הרשימה הנכונה. שאלות קשות יותר מציגות מצב ושואלות משהו על הבדיקות הנדרשות. למשל: כמה מקרי בדיקה יתקבלו אם התבקשת להשתמש בטכניקת עיצוב בדיקות מסוימת. ארבע התשובות האפשריות יהיו במקרה כזה פשוט ארבע מספרים. בשאלה כזו תצטרכו ממש להשתמש בידע שלמדתם – לרשום לעצמכם על דף טיוטה (או על דף הבחינה - מותר לקשקש עליו) את הבדיקות המתאימות; אולי לשרטט טבלת החלטה או דיאגרמת מעברים... ולספור. ההכנה לבחינה לשאלות אלה היא בעיקר על ידי מעבר על שאלות דוגמה, וכן על ידי תרגילים בארבע טכניקות עיצוב הבדיקות שבפרק 4 (חלוקת שקילות, ניתוח ערכי גבול, בדיקות טבלת החלטה, בדיקות החלף מצבים). אפשר למצוא חומר תרגול בספר של לי קופלנד (מופיע ברשימת הספרים המומלצים בהמשך) ואני מניח שגם באינטרנט (לא חיפשתי).

דוגמה אחרת היא הדרישה שנבחנים ידעו לכתוב דו"ח פגמים (bug report). גם כאן לא תדרשו לכתוב כלום – אלא לבחור איזה מארבע דוחו"ת הוא הטוב ביותר. כתיבת דוחו"ת פגמים (bug reports) בעבודה היום יומית תוך העזרות בחומר הנלמד על מנת שלא לשכוח פרטים נדרשים, תעזור להפנים איך לכתוב נכון דו"ח כזה.

שאלות K4 דורשות יכולת ניתוח של מצבים. בדרך כלל יתואר מצב מסוים בפרוייקט או בארגון והשאלה תציע מספר דרכים להתמודד עם המצב. את הדרך הנכונה ניתן יהיה לנמק מתוך ידיעת החומר של הסילבוס; כמובן שגם ניתן יהיה לפסול את התשובות האחרות מתוך ידיעת החומר. לעיתים התשובות מכילות את ההצעה לפתרון המצב המוצג וגם את הנימוק למה הפתרון נכון. במקרה זה יש לבחור בתשובה שמכילה גם פתרון נכון, וגם את הנימוק הנכון. ההכנה לבחינה היא בעיקר השקעה בהבנת החומר (קריאת ספר, למשל) כי ניתוח מצב מושפע רבות מההבנה של איך חומר הלימוד רלוונטי למצב מסוים.

סוג נוסף של שאלות K4 הן אלה המתייחס לרמת כיסוי של קוד. ברוב השאלות האלה ניתן קטע קוד קצר ומקרי בדיקה, והשאלה היא איזה רמת כיסוי הושגה. זה אומר שיש ציפייה שתדעו לקרוא קוד. השאלות לא כתובות בשפת תכנות מסויימת אלא בסגנון שקרוי "פסבדו קוד" (pseudo code). כלומר, כללית זה נראה כמו קוד, אבל אין שום מאמץ לשמור על syntax נכון; או שבמקום לכתוב שורות קוד אמיתיות כתוב "do something". מן הסתם, מי שלא למד תכנות אף פעם יתקשה יותר בשאלות אלה. אני מציע לכם (א) תלמדו תכנות בשפה כלשהיא. ידע בסיסי בתכנות זה די דרישת סף בימינו לקבלת עבודה כבודק מקצועי. ו – (ב) תתאמנו קצת על שאלות מסוג זה. אם אין לכם מספיק דוגמאות – תשבו יחד כמה אנשים ותייצרו דוגמאות אחד לשני. זה גם ייתן לכם השתפשפות בקריאת פסבדו-קוד וגם יכין אתכם לשאלות מסוג זה.

 

יעדי הלימוד

בתחילת כל פרק של הסילבוס מופיעה רשימה של "יעדי לימוד" (learning objectives). ליד כל מטרת לימוד מופיע רמת הידע הנדרש (K-level).
על פי כללי ISTQB, ניתן לכתוב שאלות על כל חלקי הסילבוס. יעדי הלימוד עוזרים למקד ולהגדיר טוב יותר מה מצופה שבודק מוסמך ידע, יבין או יהיה מסוגל לבצע או לנתח. אחד הדברים שעוזר
בהכנה לבחינה זה לעבור על יעדי הלימוד ולראות האם הם מובנים לכם דיים. שימו לב שחלק מיעדי הלימוד הם די כלליים וניתנים לפרשנות. אז אמנם הם עוזרים להתפקס אבל אני מציע (א) לא להיתקע בחפירה על מה בדיוק נמרץ התכוונו כותבי הסילבוס במילה זו או אחרת ביעדי הלימוד ו-(ב) לא להזניח לגמרי חלק מחומר הקורס מתוך החלטה שהבנתם בדיוק מה יעד הלימוד מכסה ומה לא. הרי יש לכם אינטרס מקצועי לדעת את החומר ולא רק לדעת לעבור את הבחינה.

עוד דבר הקשור ליעדי הלימוד: השאלות בבחינה נכתבות כך שיהיו ברמה של יעד הלימוד (מבחינת K-level). כלומר שאם יעד הלימוד סומן כ – K2, לא תשאל עליו שאלה מסוג
K3, ועקרונית גם לא K1. אני אומר "עקרונית" כי מניסיוני רב השנים בכתיבת וסקירת שאלות, לעיתים קשה מאוד לקבוע אם שאלה מסוימת היא K1 או K2 ואפשר לנהל על זה ויכוח ארוך ומיותר אל תוך הלילה. בקיצור – אם כתוב K2, כדאי לא להזניח את ההגדרות שמופיעות בפרק; וממילא הבנה של נושא מצריכה ידיעה של המושגים המסבירים את אותו נושא.

 

שאלות דוגמה

כתיבת שאלות בחירה היא משימה לא קלה.

מצד אחד התשובה הנכונה צריכה להיות נכונה בצורה מובהקת (כלומר, צריך להיות הסבר ברור למה כל אחת מהאפשרויות האחרות אינן נכונות). מצד שני צריך שהאפשרויות הלא נכונות לא יהיו עד כדי כך לא נכונות שכל בן-אדם עם דופק יעבור את הבחינה תוך שימוש בהגיון בלבד. בנוסף, השאלות צריכות להיות מתאימות ליעדי הלימוד ול-K level המתאים.

בקיצור – לא פשוט.

מה שאומר שהרבה מהשאלות שמסתובבות באינטרנט הן ברמה נמוכה יותר ממה שתתקלו בבחינה (קלות מידי; לא מכסות את ה-K level המתאים וכו').

אז אפשר להשתמש בשאלות אלה כחומר הכנה לבחינה, אבל עם קצת זהירות: אל תסתפקו במציאת התשובה הנכונה. וודאו שאתם יודעים להסביר על כל תשובה לא נכונה, למה היא לא נכונה. אם נראה לכם שהשאלה טועה... זה יכול להיות! השתמשו בשאלה כ"טריגר" שמאלץ אתכם לקרוא שוב את החלק הרלוונטי בסילבוס. זו גם שיטה לחזור על החומר, וזה גם יעזור לכם לזהות שאלות שפשוט שגויות.

אפשר לסמוך הרבה יותר על האיכות של דוגמאות הבחינות שמופיעות באתר של ISTQB, ITCB ואולי גם באתרים של מדינות אחרות (לא בדקתי – שווה לנסות; באתר של ISTQB יש לינקים לכל המדינות החברות בארגון). שמעתי לעיתים טענות שבחינות הדוגמה אינן משקפות את הקושי של הבחינות בפועל. אני לא מסכים עם הטענה. כמובן שתחת הלחץ של מבחן וזמן השאלות נראות קשות יותר, אבל אנו עוקבים אחרי אחוזי המעבר, מתקנים שאלות בעיתיות ומתקנים ציונים בהתאם.

הסיבה שאין המון בחינות דוגמה רשמיות היא בגלל המאמץ הגדול שנדרש לכתוב שאלות איכותיות. עד שכבר הצלחנו לכתוב שאלה טובה שעברה את כל הסוקרים (כל שאלה עוברת סקירה על ידי לפחות שני אנשי מקצוע), קשה להחליט לוותר עליה ולשחרר אותה לציבור. ובכל זאת, מידי פעם אנחנו (או ארגונים אחרים החברים ב ISTQB) משחררים בחינות.

 

ספרים מומלצים

לבחירת ספרים מומלצים לקריאה, גם כהכנה לבחינה וגם לצורך העמקה מקצועית אפשר להסתכל ברשימה שהכננו יחד מספר חברים ב-ITCB ונמצאת כאן:

http://itcb.org.il/index.php?option=com_k2&view=item&id=151:רשימת-ספרי-בדיקות-מומלצים&Itemid=757

הרשימה מצביעה על מספר ספרים שרלוונטיים לחומר של Foundation Level. חיפוש באמזון על "ISTQB" מציג ספרים רלוונטיים אחרים הקשורים לתוכנית הלימודים שלנו.

 

המלצות כלליות

צריך לזכור שמדובר בבחינה "אמריקאית". כלומר, של בחירה בין ארבע תשובות אפשריות. אז כל הכללים הרגילים תופסים:

- להשתמש באלימינציה (למחוק תשובות שבוודאי אינן נכונות ולהתלבט רק בין אלו שיתכן שהן נכונות).

- לא להיתקע על שאלה. המבחן אורך 60 דקות (בשפת-אם) או 75 דקות (בשפה שאינה שפת-אם). זה אומר בין דקה או שתיים לשאלה. נתקלתם בשאלה קשה? תדלגו הלאה ותחזרו אליה אחר כך.

- אם נשארו שאלות שלא הספקתם לענות עליהן – עדיף לסמן תשובה כלשהיא מאשר לא לסמן כלום. אולי יהיה לכם מזל ופגעתם בול. לא מורידים נקודות על תשובה לא נכונה. אבל אם אף תשובה לא סומנה, מובטח לכם שלא תקבלו נקודות על שאלה זו.

- לפעמים התשובות השגויות הן פשוט משפט שאינו נכון; אבל בהחלט יש שאלות שבהן התשובות השגויות מצטטות עובדה או הגדרה שבאופן כללי היא נכונה – רק שאינה נכונה עבור ההקשר של השאלה הספציפית (למשל: בתשובות ל "מה ההגדרה למושג X" יכולות להופיע ארבע הגדרות נכונות למושגי בדיקות – אבל רק אחת היא ההגדרה של X).

- באופן כללי, עליכם תמיד לבחור את "התשובה הטובה ביותר" מבין ארבע התשובות. בהרבה שאלות זה פשוט "התשובה הנכונה". אבל לעיתים, אף אחת מהתשובות אינה יכולה להיות מושלמת. אם נחזור שוב לדוגמה של כתיבת דו"ח פגמים, אף אחת מארבע האפשרויות לא יכולה להיות מושלמת – זה פשוט יהיה יותר מידי לקרוא, וימסך את ההבדלים בין ארבע התשובות. במקרה כזה בעצם קיבלתם חלק מדו"ח, ואתם צריכים להבחין איזה פרטים קריטיים הושמטו, איזה פרטים נכתבו לא נכון או איזה פרטים מיותרים, וכך לזהות את הדוחו"ת שאינם נכונים. כעקרון אנחנו משתדלים להדגיש בשאלות מסוימות שיש לחפש בשאלה זו את התשובה הטובה ביותר. אבל אין התחייבות שתמיד נציין זאת.

- דבר אחר שאנחנו משתדלים להדגיש זה כשהשאלה מבקשת למצוא מי מארבע התשובות אינה נכונה. כשאתם נתקלים בשאלה מסוג כזה – תזהרו. המוח האנושי לא מתמודד היטב עם שאלות "שליליות" ונוטה דווקא לבחור משפט נכון – גם אם ההוראות אמרו לבחור את הלא-נכון. אז כשיש שאלה מסוג זה, קצת יותר תשומת לב תעזור לכם. כאמור, אנחנו משתדלים להמעיט בשאלות כאלה ולהדגיש בהן את הצורך למצוא את המשפט הלא נכון אבל אין התחייבות שתמיד נציין זאת.

 

בחינות של ITCB

הבחינות בארץ קיימות באנגלית או עברית. אנחנו משקיעים מאמץ גדול בכתיבת השאלות ובתרגום שלהן לעברית ומשתדלים שיהיו מובנות וכתובות היטב. ליד כל מונח בדיקות המופיע בשאלה מופיע התרגום של המונח לאנגלית, כי אנחנו מודעים לכך שבהרבה מקומות עבודה המונחים שבשימוש הם הלועזיים.

אנחנו לא כותבים שאלות "טריקיות". אנחנו לא מנסים להתחכם או לבלבל את הנבחנים. אנחנו מנסים שהשאלות יהיו חד-משמעיות וברורות. אנחנו מנסים למנוע מצבים שבהם התשובה הנכונה תהיה שונה בין ארגונים שונים עקב הבדלים בשיטות עבודה ותהליכים. אז אם בזמן קריאת שאלה נראה לכם שאנחנו מנסים לעבוד עליכם ולבלבל אתכם והתשובה הנכונה היא זו המתחכמת... זה פשוט לא כך.

ועם כל זה – לעיתים יש טעויות. לפעמים משהו נראה לנו ברור לגמרי, ומתברר שלנבחנים עם רקע אחר משלנו הוא לא כל כך ברור. לפעמים זה סתם טעויות העתקה או בלבול בהדפסה. אז אם משהו נראה מוזר בבחינה, תשאלו את הבוחן! וכמו שציינתי כבר, אנו עוקבים אחרי אחוזי המעבר, מתקנים שאלות בעיתיות ומתקנים ציונים בהתאם. כמו כן אנחנו מתייחסים ברצינות לפניות שמצביעות על שאלות בעיתיות (זה לא אומר שאנחנו מקבלים את הטענות! אבל אנחנו כן בודקים אותן).

 

לסיכום: איך להתכונן לבחינה:

- להשתתף בקורס (לא חובה, אבל האינטראקציה בכיתה עוזרת ללימוד ומוסיפה  את הפן שאין בלימוד עצמי: החשיפה לשיטות ותהליכים בחברות אחרות. בנוסף, מקבלים דוגמאות טובות של שאלות, וחומר לימוד מסודר.

- לקרוא (רצוי ספר או שניים!)

- לקרוא את הסילבוס יותר מפעם אחת (יש תרגום לעברית!)

- לעשות שאלות דוגמה ולהבין גם מה לא נכון בכל אחת מהתשובות הלא נכונות

- לעשות מבחני דוגמה ולשים לב לשעון כדי לראות שאתם עומדים בקצב הרצוי

- והדברים הרגילים שקשורים לדרך הלימוד ש"עובדת" עבור אנשים שונים: סיכום בכתב; למידה בקבוצות או עם חברים.

בנוסף, במקרים שיש לכם שאלה (על מושג; על שאלת דוגמה שלא הסכמתם עם פתרונה): אפשר ורצוי לעשות שימוש ברשתות החברתיות הקשורות במקצוע:

 

בדף בחינות ההסמכה - מבחנים רשמיים לדוגמא כולל מתורגמים לעברית:

http://www.itcb.org.il/index.php?option=com_k2&view=item&layout=item&id=11&Itemid=430 
(שווה לבדוק מידי פעם אם יש משהו חדש גם ב ISTQB - באתר  http://www.istqb.org/downloads/category/14-exam-documents.html )

תת-פורום שאלות דוגמה למבחנים

http://www.itcb.org.il/index.php?option=com_kunena&view=category&catid=13&Itemid=632 

פורום ITCB:

http://itcb.org.il/index.php?option=com_kunena&view=category&catid=1&layout=list&Itemid=379

פורום תפוז:

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?forumid=936

וב – Facebook:

https://www.facebook.com/groups/IL.Testing.QA 

 

ITCB-SampleExam1

 

אז שיהיה בהצלחה!

מיכאל שטאל

אחראי על הבחינות ב - ITCB

 

הערה: פוסט זה הוא דעתי הפרטית ואינו מחייב את ITCB או את ISTQB. הוא מפורסם מתוך רצון טוב לעזור, אך אינו התחייבות מבחינת ITCB או ISTQB לפרטי הבחינות.

בקיצור: ציטוט מכאן כנימוק למה מגיע לכם לקבל ניקוד על שאלה מסויימת במבחן לא ממש יעזור. תצטרכו נימוק יותר מקצועי ומשכנע.

פורסם ב בלוג