LOGIN
התחברות או הרשמה
Avatar
להמשך הרשמה ידנית – לחץ על כפתור ההרשמה, להרשמה/כניסה מהירה בעזרת חשבון רשת חברתית – לחץ על הלוגו בכותרת

אפס סיסמה - שכחתי את שם המשתמש

שם משתמש
סיסמה
זכור אותי

he icon   en icon

בכדי להוסיף פוסט בבלוג יש להרשם או להתחבר - ההרשמה/כניסה מתבצעת מכותרת האתר.

סיכום מיטאפ מנהלי בדיקות #02 - QA Academy - The Verint Way

נכתב על ידי 
שישי, 26 ינואר 2018 07:04
דרגו כתבה זו
(1 הצבעה)

כנס מנהלים 2 LOGO

 

מה אנחנו המנהלים חושבים על הכשרות העובדים שלנו?

(מסמך זה נכתב ע"י תומר כהן כסיכום של מיטאפ TestIL למנהלי בדיקות
1/18 QA Academy - The Verint way)

מוזמנים לדון בנושאים לצפות בעוד תמונות ולקרוא תגובות בשרשור בקב' הבדיקות בפייסבוק:
https://www.facebook.com/groups/IL.Testing.QA/permalink/1611685602230694

לשמחתנו מתוך כשבעים איש שנרשמו למפגש כמות המגיעים היתה יחסית גבוהה לעומת מה שאנו רגילים אליו, והחדר היה בתפוסה מלאה.
קהל נכבד ביותר של מנהלים וראשי צוותים הגיע - למרות היותם אנשים עסוקים - מה שמראה כי יש תובנה כי עלינו להמשיך ולהשתפר כבודקים וכמנהלים.
סבב הכרות קצר הבהיר לנו כי בחדר יש סהײכ מעל 800 שנות ניסיון במצטבר - כיף לראות כי יש שכבה ניהולית וותיקה בקהילת הבדיקות בארץ עם מנהלים בוותק של מעל 10 שנים ורבים גם מעל 20 שנות ניסיון.
אייל אזולאי פתח את המפגש בהצגת ורינט - החברה המארחת, וחלקה של קבוצת הבדיקות שלו בין קבוצות הבדיקות של החטיבות השונות.

וגם הציג את משולש התנאים המאפשרים הצלחה של קבוצת בדיקות:
זמן
איכות
ומקצועיות

תמונה לסוף החלק כנס מנהלים 2הראשון

בחלק הראשון של המיטאפ עלה רועי שלוש, ראש צוות בדיקות ב-Verint והציג בפני המשתתפים מספר שאלות, שאיך לא, התפתחו לדיונים מסעירים.

ברור כי לכל שאלה כזו יש עוד אופציות תשובה רבות, והתשובות כאן הוגבלו ל-4 בשל יכולות הכלי ששימש לאיסוף ההצבעות של המשתתפים בזמן המצגת https://kahoot.it והתגלה ככלי יעיל מאוד להפעלת הקהל (אם כי רצוי לתת קצת יותר זמן בכדי שאנשים יספיקו לענות)

שאלה 1: מה גורם לעובד להישאר בחברה?

האופציות שעלו כתשובה -

1. התפתחות ניהולית
2. התפתחות מקצועית
3. שכר
4. חופש ביטוי

התשובה העיקרית שעלתה היא ההתפתחות המקצועית של העובד שכן, בהרבה מהמקרים תשפיע גם על שכרו, על יכולתו להתבטא באופן  חופשי בעבודתו ויכולתו להתפתח ניהולית.

חשוב גם לציין שמטרות שונות מגיעות בגילאים שונים ובמצבים כלכליים שונים וסביבתיים. ייתכן שבגילאים מבוגרים יותר אדם יעדיף להרוויח יותר כסף או יבקש יותר חופש ביטוי מאשר לדאוג להתקדמותו המקצועית לאחר שכבר צבר ניסיון וידע רב.

שאלה 2: מתי ישקיע מנהל בהכשרת העובד שלו?

1. כשיגיע העובד לחברה
2. העובד יצא לקורסים מדי פעם
3. תמיד
4. כאשר תכנס טכנולוגיה חדשה

גם כאן התשובה הייתה יחסית ברורה וחד משמעית, תפקיד המנהל להשקיע בעובד ולהכשירו לאורך כל תקופת העסקתו, ולעזור לו להשתפר מיום ליום.

למרות שהרבה פעמים כאשר אנו מסתכלים על המצב בפועל, מטעמים שונים ניתן יותר דגש בהכשרה ראשונית ופחות בהכשרה שוטפת, אם בשל המאמץ הכרוך ביצירה וניהול של הכשרות אלו או בשל מגבלות כלכליות.

שאלה 3: באילו אזורים ירצה המנהל להשקיע בעובדיו?

1. soft skills
2. בחלק הטכני
3. הכרת המתודולוגיות
4. הבנת הלקוח

בשאלה זו רוב הקולות הלכו לחלק הטכני מהעובדה הפשוטה שעובד אינו יוכל לעבוד ולתת תפוקה מספקת אם אינו בקיא באזורים הטכניים בתחומו.

אך גם הבנת הלקוח זכתה ללא מעט קולות בשל העובדה שהעובד יתקשה להוציא מוצר איכותי כאשר אינו מכיר את הלקוח שלו בצורה מספקת.

ברור כי נדרש איזון כלשהו בין התחומים הללו, ואף אחד מהם אינו בא על חשבון האחר.

שאלה 4: כיצד נמפה את הידע של עובדינו?

1. מבחנים טכניים תקופתיים
2. נשאל את ממשקי העבודה
3. Shadowing
4 פשוט יודעים

התשובה כאן היא לא חד משמעית ותלויה במספר גורמים.

מנהל לרוב יעדיף פשוט לדעת, מכיוון שבתנאים מיטביים ישב המנהל עם עובדיו באופן יומי/שבועי וידע תמיד באילו יכולות הם החלשים יותר, ובאילו חזקים יותר, וכתוצאה מכך יוכל המנהל לשקף את הידע שלו בכל שלב.

קיימים מקרים בהם המנהל לא ימצא בקרבת העובד ואז כנראה יעדיף המנהל לשאול את ממשקי העבודה של אותו עובד על יכולותיו.

היתרונות בקבלת מידע ממשקים הוא שלעתים יש להם דרך ראייה שונה משלנו, והם יראו דברים שאנו אולי נותנים להם פחות דגש, והחסרונות נעוצים בצורך להבין את התשובות בקונטקסט ולעתים בהטיות של אנשים אלו.

שאלה 5: מתי נפתח את ה-soft skills של עובדינו?

1. בקורסים
2. בסיטואציות יומיומיות
3. לא ניתן לשנות את הsoft skills של העובד
4. בשיחות הערכה

התשובה כאן הייתה כמעט חד משמעית. על אף ששיחות ההערכה נועדו לצורך קבלת פידבק, ושיפור העובד, אופי השיחות הללו מוגדר כיותר רשמי ומקצועי.

בעוד שבמהלך סיטואציות יומיומיות, יוכל העובד להבין את ההקשר של הסיטואציה ולקבל את הביקורת בצורה הטובה והיעילה ביותר.

לדוגמה, אם עובד התנהל לא לעניין בשיחה/דיון מסוימים (התפרץ/איחר וכו'), יוכל להמהל לפנות אליו מיד אחרי הדיון, וכך הפידבק יהיה אפקטיבי ככל האפשר.

שאלה 6: מי אחראי על הקידום המקצועי של העובד?

1. העובד בעצמו
2. המנהל הישיר
3. המנהל העקיף
4. משאבי אנוש

לשאלה זו עלו שתי תשובות עיקריות, ועם שתיהן אני נוטה מאוד להסכים.

מצד אחד המנהל הישיר של העובד הוא זה שנותן את המשימות היומיומיות, ובכך קובע את האזורים בהם יתמקד ויתפתח העובד.

ומהצד השני, יכול להיות גם מצב בו המנהל משקף לעובד את היעד של הצוות והעובד מנווט את עצמו אל היעד באמצעות אזורים בהם בוחר להתפתח ולהרחיב יותר.

 

QA Academy in Verint (איך עושים את זה ב Verint?)

בחלקו השני של המפגש הוצגה תכנית ההדרכה שהוקמה לפני כשנה בחברת Verint האקדמיה לQA אשר מטרתה העיקרית היא להגדיר לעובדים אופק התפחותי ולהביא בודקים לאורך מספר שנים משלב ה-Junior לשלב ה-Senior. זאת באמצעות בניית הפרופיל של הבודק האולטימטיבי לחברה ויצירת הכשרות שיקדמו את העובד לאזורים הללו.

תמונה של גאנט בודקים

בתמונה ניתן לראות דוגמא להכשרות שבוצעו ב2017 ושיבוצעו ב-Q1 של 2018 , ע"פ חלוקה רבעונית ומיפוי לנושאים ראשיים שונים, שיטה זו מאפשרת הן למנהל והן לעובד לצפות מה ניתן לקדם ומתי

ההכשרות אינן רק מקצועיות, קיימות הכשרות במגוון תחומים שנועדו גם כדי לפתח את המנהיגות, החשיבה, יחסי האנוש ועוד...

לפני שיחלו תהליכי ההכשרה יוגדרו קודם כל התכונות ויכולות הנדרשות לבודק, ולמפתח אוטומציה.

כך ייראו ב-Verint הדרישות ממהנדס בדיקות:

 

מיפוי יכולות בודק

 

וכך ממהנדס אוטומציה:

מיפוי יכולות אוטומציה

 

התהליך יכלול מיפוי פערים עבור כל עובד, ותעשה מחשבה על ההכשרות הנדרשות לו בכדי להגיע למאפיינים הנדרשים על מנת לעבור לשלב הבא.

התהליך יבוצע בצורה כזו שהעובד מוערך בכל תקופה וממשיך בהכשרות הנדרשות לו בכדי להשתפר ולהגיע ליעדים שהוצבו לו.

סוגי רמות

 

התהליכים הללו וצרכי ההכשרה בתחומי הבדיקות והתחומים הכלליים דיי דומים בין מרבית החברות וניתן להתאימם בקלות יחסית - הנכם מוזמנים לפנות למנהלים בוורינט לקבלת חלק מהחומר,
הועלתה שאלה לגבי התאמת השיטה לחברות קטנות יותר וסטארטאפים, ובמיוחד כאלו שינם אג'יליים ולעתים תפקידי הבודק והאוטומציה מתבצעים ע"י אותם האנשים ואפילו ע"י המתכנתים - גם במקרה זה ברגע שחברה אחת תבצע את ההתאמות של התהליך ותסכים לחלוק אותו עם הקהילה יהיה קל יותר לשכפלו לחברות נוספות, וכאן זה חשוב במיוחד כי לחברות אלו לרוב קשה לבנות תהליך מסוג זה בשל מחסור במשאבי זמן.

מנגד ברור כי בפן הטכני וסביבת וצרכי הלקוח יש שוני ניכר בין חברה לחברה, ולכן מירב ההתאמות יידרשו להגדרת הנושאים הטכניים.

התהליך

 

סיכום:

מאיזה כיוון שלא נסתכל על זה, ההשקעה שלנו כמנהלים בעובדינו היא קריטית, ולא רק על מנת שהעובד יצליח למלא את מטלותיו, אלא גם בכדי שירגיש שמתפתח ולומד כל יום ויום דברים חדשים.

סבירות גבוהה שעובד שירגיש שנשאר במקום מבחינה מקצועית לא יישאר במקום העבודה שלו.

לשימושכם הלינק למצגת המלאה של המיטאפ מנהלים:

https://drive.google.com/file/d/1GJ7a9BlgnfkMN-uJCJk3zBMMsCWE01lY/view?usp=sharing

שונה לאחרונה ב רביעי, 31 ינואר 2018 13:41

חובה להיות משתמש רשום במערכת בכדי להגיב - ההרשמה/כניסה בכותרת האתר

חדשות מעולם הבדיקות

  • Influences on me as a programmer

    Influences on me as a programmer In this article I will talk about two things that have influenced how I approach my craft, which is programming.  They appear to be contradictory, but I think I can live with both at once.  This is an area where everyone has to work things out for themselves.  I’m not trying to preach; just talk about things I’ve found helpful in case you find them helpful too. A ship-building grandfather My grandfather was a shipbuilder on Merseyside.  Because Merseyside had a port as well as shipyard, you might see a ship you’d worked on come back later to the port.  Any of the tens or even hundreds of people who had worked on a ship would point to it and say, “That’s my ship.” They were proud of what they had made. I like to take pride in my work.  There’s already enough bad and annoying code in the world – I don’t want to add to it.  I try to approach people with dignity, which means they have innate value.  That in turn means the users of my software deserve a reasonably good user experience, just because they’re humans with value. I want to be able to look myself in the mirror and think I did an OK job.  Or, on the other side of this, what I want to avoid is looking at some code and then thinking: What idiot wrote this?Oh, me. I’m exaggerating for effect here – I try to not be too hard on other[…]

    17.04.2021 | 3:13 קרא עוד...
  • Is talking about “scaling” human testing missing the point?

    Is talking about “scaling” human testing missing the point? I recently came across an article from Adam Piskorek about the way Google tests its software. While I was already familiar with the book How Google Tests Software (by James Whittaker, Jason Arbon et al, 2012), Adam’s article introduced another newer book about how Google approaches software engineering more generally, Software Engineering at Google: Lessons Learned from Programming Over Time (by Titus Winters, Tom Manshreck & Hyrum Wright, 2020). The following quote in Adam’s article is lifted from this newer book and made me want to dive deeper into the book’s broader content around testing*: Attempting to assess product quality by asking humans to manually interact with every feature just doesn’t scale. When it comes to testing, there is one clean answer: automation.Chapter 11 (Testing Overview), p210 (Adam Bender) I was stunned by this quote from the book. It felt like they were saying that development simply goes too quickly for adequate testing to be performed and also that automation is seen as the silver bullet to moving as fast as they desire while maintaining quality, without those pesky slow humans interacting with the software they’re pushing out. But, in the interests of fairness, I decided to study the four main chapters of the book devoted to testing to more fully understand how they arrived at the conclusion in this quote – Chapter 11 which offers an overview of the testing approach at Google, chapter 12 devoted to unit testing, chapter 13 on test doubles and chapter 14 on “Larger[…]

    17.04.2021 | 6:22 קרא עוד...
  • In defence of lobbying

    Lobbying of politicians has acquired a dirty name, and that’s a pity. In fact, I find it rather irritating. Lobbying means campaigning, providing expert analysis and briefing to politicians, who are usually generalists and need that guidance from experts. Good politicians even come looking for it, to gain a better understanding of complex problems. That’s when lobbying is being done well and responsibly. Some of my recent work counts as lobbying, related to the law of evidence in England and the Post Office Horizon scandal. I’m proud of that. It is a worthwhile activity and can help the political process work better. Lobbying is quite different from schmoozing old pals to give other chums contracts without the tedious bureaucracy of open tenders. It’s different from offering politicians highly paid sinecures in the hope they’ll work on behalf of you rather than their constituents. It is certainly different from handing out bribes. Lobbying is not the same as corruption, and that is what we’ve been seeing lately in the UK.

    17.04.2021 | 6:17 קרא עוד...

טיפים

לרשימה המלאה >>