עושים QA לקריירה | אילת מלמד כהן
מה אם ניישם את הפרקטיקה של רטרוספקטיב כדי לבחון מה נחוץ לנו כדי לשגשג מקצועית, ונרתום את הגישה הביקורתית, המאפיינת את המקצוע שלנו, לטובתנו?
לכל אחד מאיתנו, ובייחוד למנהלים בתחילת דרכם, קל יותר לראות מה עשו לא טוב ובמה לא הצליחו, מאשר לראות מה היה טוב. כשנפגשים בסוף ספרינט ומעלים נקודות לשיפור, מרגישים שהתשובות זורמות, אך כשעולה השאלה מה לשימור? פחות. זה לא מפתיע, שכן הנטייה הטבעית של המוח שלנו, היא להעצים את החסר ולתת משקל גדול יותר לחלקים השליליים (גגלו Negativity bias).
מחקרים רבים בתחום הפסיכולוגיה החיובית והפסיכולוגיה של ההצלחה מוכיחים שדווקא למידה מחוויית הצלחה, דוחפת אותנו קדימה הרבה יותר מאשר למידה מחוויה של אי-הצלחה. למידה מהצלחה עוזרת לפתח אמונה במסוגלות העצמית, ביכולות שלנו, ועוזרת למנהלים לגבש ביטחון עצמי ניהולי. המיקוד החיובי תומך בגיבוש גישה חיובית וזאת משפיעה גם על תפיסת העצמי וגם על איך שהסביבה תופסת אותנו. כשאלו התנאים, הסיכוי להצלחה גבוה יותר, בכל כיוון אליו תשאפו.
כשעושים Zoom-in להצלחות, לרגעי השיא בהן, מתגלים הערכים שלנו (Values). הערכים, הם אלו שמנחים אותנו והם יושבים בבסיס מערכת ההפעלה האישית שלנו. כל "שדרוג גרסא" של עצמנו בצורת ידע, מיומנויות או תפקיד ולא משנה באיזה ארגון, לא ישנה אותם, אלא רק ישפיע על העוצמה בה הם באים לידי ביטוי בכל רגע נתון בחיינו.
כשנתחקר הצלחות נמצא חוט מקשר, מעין מוטיב חוזר המופיע כיוון שהערכים שלנו באו לידי ביטוי בפועל - בעשייה ובסביבה שהקיפה אותנו.
רגע לפני שאתם ממשיכים לקרוא איך לעשות את זה פרקטית, קחו דף ועט וכתבו לעצמכם את התשובות שיעלו לשאלות הבאות. לראות את זה כתוב מול העיניים עוזר לגבש מסקנות ולראות את המכנה המשותף מעבר למה שאינטואיטיבי לכם.
חשבו על תקופה בה חשתם מצליחים, נהניתם מהעשייה והרגשתם שממש טוב לכם. זמן בו חוויתם הישגים משמעותיים עבורכם, אישיים ו/או מקצועיים, וחוויתם סיפוק. זה יכול להיות בתפקיד בצבא או בעבודה, מהעבר, מההווה, בארגון הנוכחי או בכזה מלפני כמה שנים, גם אם זה היה בתפקיד שונה מזה הנוכחי של היום. אם קשה לבחור, פשוט תבחרו אחד ושמרו את התקופה הנוספת להמשך.
כתבו לעצמכם בקצרה את החוויה, וענו על השאלות:
- מהי ההשפעה שהרגשתי שיש לי באותה תקופה על סביבתי?
- מה אפיין את הסביבה הארגונית שהקיפה אותי באותו הזמן?
- אילו קשיים חוויתי אז? ומה למדתי על עצמי בדיעבד מההתמודדות עמם?
- מה בסביבה, הארגונית/אישית, עזר לי להצליח? מה/מי תמך בי?
- מה נחוץ לי כדי לשמר הצלחה גם במקום/זמן אחר?
- מה בידיי לשנות כבר עכשיו כדי ליישם את התובנות ולהצליח בעיני עצמי?
הנה דוגמא מאחת החוויות שלי - התקופה הייתה החודשים הראשונים שלי כ- QA. אני זוכרת היטב תחושת סיפוק והנאה מלהגיע למשרד ולעבוד עם חברי הקבוצה שלי. הייתי בודקת התוכנה הראשונה בקבוצה שפיתחה מוצר חדש ואחד מרגעי השיא היה דיון בו הרגשתי שאני סוף סוף מבינה את המערכת ושדעתי המקצועית מוערכת.
- ההשפעה על הסביבה: התלהבות, כל יום היה לי משהו חדש ללמוד ומי שרוצה לעזור וללמד.
- הדינאמיקה בארגון: אנרגיות גבוהות, קבוצה חדשה, מוצר חדש.
- קשיים: ככל שידעתי יותר על המערכת, הבנתי כמה אני לא יודעת. מתישהו לאורך הדרך לא הייתי בטוחה שאני בכלל רוצה להישאר במקצוע ותסכול החל להיבנות. בדיעבד למדתי שזה טבעי. בכל מקצוע חדש או עבודה חדשה, יש התלהבות בהתחלה, חושבים שמבינים את התפקיד, מה מצופה ומה לעשות, ואז… מגיע משבר קטן. אחרי התאוששות ממנו, מתחילה להיבנות התשתית לביצוע מיטבי של התפקיד והערך לארגון עולה.
- עזרה לי התמיכה מסביב, כולם רצו לעזור אחד לשני להצליח. הייתה אווירת "ביחד" והרגשתי שלמנהל הישיר שלי אכפת ממני.
- מה נחוץ כדי לשמר הצלחה גם בתפקיד הבא או להגביר הצלחה בנוכחי? זה החלק של המסקנות - פה משלבים בין מה שלומדים מהתחקור לבין מה שאתם יודעים כבר על עצמכם ועל הערכים שלכם. אם אתם לא בטוחים, קחו תקופה נוספת, ותתחילו לראות דפוס חוזר ומכל מה שיעלה, תבחרו 3 ערכים בולטים ומובילים.
בדוגמא עלו ערכים - התלהבות, השפעה, פיתוח מקצועי, אנרגיות חיוביות גבוהות, עבודת צוות וחיבור אישי לאנשים. מצאתי את אותם דברים גם כשעניתי על אותן שאלות על תקופות מוצלחות נוספות.
השלב הבא - מתוך כל הערכים, תבחרו 3 שאתם יודעים שהם הכי קריטיים לתחושת השיא ולמימוש עצמי. אצלי אלו - ההתפתחות מקצועית, חיוביות וחיבור אישי רגשי.
ייתכן שאתם חושבים, כן… לכל אחד אלו יהיו קריטיים להצלחה. אך האם לא נאמר את אותו הדבר על אמון, בטחון, תגמול הוגן? ערך הוא מעבר רק ל"מה שחשוב". זה הדבר שכשהוא מתקיים בסביבתינו, הוא עוזר לנו לשגשג וכשהוא לא, אנחנו בדיסוננס. במקרה כזה נרגיש פער בביצועים או תסכול, כזה שלא נובע מפער ידע, אלא מההתנהלות שמקיפה אתכם או מזאת שלכם עצמכם. זה כשאתם יודעים שמשהו לא עובד עם מנהל או קולגה, אך קשה לשים את האצבע על מה אתם צריכים. אצלי למשל זה קרה אחרי שקודמתי לתפקיד שרציתי. לאורך כל הדרך הרגשתי שאני "פול גז בניוטרל" ופשוט לא ידעתי להסביר לעצמי מספיק טוב למה.
כשאנו יודעים מה עובד לנו, אנו נכונים יותר לייצר את זה במקום הנוכחי או לזוז למקום בו התנאים הקריטיים להצלחה שלנו מתקיימים.
נגיד שהבנתם שהערך המוביל שלכם זה אמון אך זה בדיוק מה שאין בסביבתכם? או שמה שחסר לכם זה חיבור בין חברי הצוות כדי להרגיש בטחון ולהתבטא בחופשיות?
חדשות טובות. אתם עכשיו יודעים להסביר לעצמכם את הפער ולעבור לנהל את התסכול מפרספקטיבה פרואקטיבית - וזאת כבר התשובה לשאלה מס' 6.
ענו לעצמכם - מה בידיכם לעשות כדי להשפיע? מה אתם יכולים לעשות כדי להגביר אמון? מה אתם יכולים לעשות כדי לייצר אווירת צוות? אם לא יודעים או בטוחים - תתייעצו. שתפו קולגות שאתם סומכים עליהם, את המנהלים שלכם, מנטורים או מי שמרגיש לכם שיכול לחשוב איתכם ולעזור לכם להשפיע בעזרת הפעולות שלכם עצמכם.
אם פעלתם, התאמצתם ודחפתם את עצמכם וסביבתכם אל עבר מה שדרוש לכם להצליח ואתם עדיין מרגישים תקועים באין מוצא, אז כנראה שלזוז לסביבה בה הערכים שלכם מכובדים, ובהלימה עם שלכם, יהיה הצעד הנכון.
בואו ניקח את הכלי הזה ונשתמש בו כדי להכיר את עצמנו ומה מפעיל אותנו, אך נביא אותו גם לשגרה שלנו:
מצאתם באג עסיסי ולא במקרה?
אתם מנהלים והייתה לכם ישיבת צוות ממש מוצלחת, עצרו וחשבו - מה הפך אותה לכזאת? ואילו פעולות נכון לשחזר?
לא משנה אם אתם ג'וניורים, מנהלים או בתעשייה המון שנים, בפגישת הרטרוספקטיב הבאה שתהיו בה - תתעכבו יותר על מה שעבד טוב בצוות. תסתקרנו בקול רם במה גרם לזה לקרות ואיך תוכלו לוודא שזה קורה גם בספרינט הבא?
אין תהליך ארגוני נפרד לתחקור הצלחות, אך אפשר לייצר כזה או להשתמש בקיים לטובת פיתוח הקריירה שלנו.
אם "מה שמתמקדים בו, גדל" (רובין שארמה) אז תחקור הצלחות וזיהוי הערכים שלנו הם הכלים המתאימים ביותר למקד אותנו במה שדוחף אותנו, את הצוות שלנו ובכך את הארגון כולו, קדימה. ואם צריך מוטיבציה נוספת, כדאי שתדעו, שבכל הקשור לכשלונות או להצלחות שלנו, המוח שלנו ממש טריקי, אם לא מספרים לו למה משהו קרה הוא ממציא לבד, אז בואו נספר לו מה אנחנו בדיוק צריכים ונשתמש בזה כדי לגרום לזה להתממש.
