רישום הערות ורעיונות במהלך הבדיקות | קובי הלפרין

אחד מכלי העזר או שיטות העבודה הוותיקים ביותר במחקר ובדיקות הוא איסוף הערות תוך כדי התכוננות לפעילות וביצוע הבדיקות, זו שיטה בסיסית שעוזרת להתארגן ולסדר המחשבות בעזרת העלאתן לכתב.

באנגלית זה נקרא Note-Taking ומשום מה בעברית לא מצאתי לכך שם שאהבתי, רישום הערות נשמע כל כך שלילי.

מעניין אותי לדעת האם וכיצד אתם אוספים מידע בו אתם נתקלים במהלך היום (בשיחות קפה, דיונים אקראיים עם חברים לעבודה וכד') תוך כדי התכוננות לבדיקות ובמהלך הביצוע?

כשהיום כמעט לא ניתן לראות אנשים מסתובבים עם עט עליהם (אפילו אני הפסקתי לפני כ 3 שנים , שלא לדבר על פנקסון) - אלא אם הולכים לישיבה ייעודית וגם אז בספק אם יחזיקו מחברת קבועה, אלא ישלפו דף אקראי מהמדפסת או פתקית וכד', וקצרנות זה מקצוע שעבר מן העולם, האם אנו מאבדים שיטה זו, או שפשוט עברנו לכלים אחרים מבוססי מחשב וטלפון נייד?

במבט לאחור, אני עברתי מכתיבת הערות במחברות ששימשו למעקב אחר התקדמות הבדיקות וסטטוס באגים (לפני למעלה מ-20 שנה לפני תחילת השימוש בכלי ניהול בדיקות) לשימוש בפתקיות ואחריהן להתארגנות וכתיבת טיפים לעבודה שוטפת ב Notepad++ .

שמעתי גם על בודקים רבים שמשתמשים ב"מפות מחשבה" Mind Maps לתכנון נושאי הבדיקה, הצגתם בסקירות ואפילו כתחליף "קל" לכלי ניהול בדיקות. האמת שאישית פחות התחברתי לאלו, בעיקר מכיוון שקשה לייצא המידע לכלים אחרים, לבצע חיפוש במידע וגם חוסר המבניות ההירארכית של צורת תיעוד זו, כמו גם מגבלת כמות המילים לאייטם, מביאים אותי להעדיף סיכום בסגנון "עץ בדיקות" על פני מפה עגלגלה.

פה ושם נתקלתי גם בכלי עזר ייעודיים לתיעוד ממצאים ורעיונות של בדיקות,
כמו Rapid Reporter של שמואל גרשון (אינטל – מובילאיי)  שיועד בעיקר ל- Exploratory Testing  מהסוג המובנה יותר, אך עדיין "קל" יחסית וניתן להחזיקו ברקע על המסך מבלי שיפריע ויסתיר את שאר החלונות עמם אנו עובדים.

יש גם כלים גנריים לאיסוף רשומות כמו Evernote / OneNote שמאפשרים שיתוף בין המחשב למובייל, אך לחלקם עלויות כספיות ורובם לא ממש מאפשרים לארגן הרשומות בצורה נוחה.

נקודה נוספת שחשוב לשים אליה לב היא שיתוף מידע – אמנם רוב המידע שאנו אוספים ברשומות הינו לשימוש אישי או אפילו זמני או חד-פעמי, אבל לא פעם נגלה שהמידע שאספנו עשוי לעזור גם לאנשי צוותנו ואז רצוי מאוד לתעד החומר במקום משותף כמו גוגל-דרייב או דפי קונפלואנס.

חשוב לזכור כי מקרי הבדיקה שנרשום אינם המקום הנכון לתיעוד המערכת, זה מכביד על התיעוד של מקרי הבדיקה, זה גורם לשכפול מידע דומה או זהה במספר מקרי בדיקה, מקשה על עריכתם ועדכונם, ומקשה על קריאתם בזמן ביצוע הבדיקות שוב ושוב, כך שעדיף לרוב לשים לכך לב ולחלץ הסברי הרקע ושיטות הביצוע למסמכי הנחייה משותפים אליהם נוכל לקשר מהבדיקה, או להפנות לתיעוד הפורמאלי של המוצר אם כולל מידע זה, כך גם נקבל משוב על התיעוד בזמן ביצוע הבדיקות.

לעיתים אנו לא מרגישים נוח להקליד הערות, לדוגמא בזמן שיחה בפינת הקפה, בחלק מהישיבות לא נעים להקליד או "לשחק בטלפון" ומכיוון שאנו ללא עט ונייר כיום..., כך גם תוך כדי עבודה זוגית (Pair-Testing / Pair-Programming / Pair-Debugging), כך שלא פעם אנו מאבדים מידע  שהיינו רוצים לשמור.

פה ושם יש מידע שעדיף לרשום בצורה גרפית וזה הרבה יותר מסובך ופחות אינטואיטיבי באמצעים דיגיטליים.

לעיתים קל או קצר יותר לקחת תמונת-מסך על כל הפרטים הרבים שמכילה – זה מסיט את תשומת לבנו פחות, אך לא פעם יהיה קשה לחלץ מאלו את המידע לכתב מודפס שנוכל לנהל ולערוך בהמשך.
אולי כדאי לחפש תוכנות OCR נוחות שיחסכו לנו מאמצים אלו – לדוגמא ל- Google Lans יש אופציה פחות מוכרת כנראה לחילוץ טקסט מתוך תמונה, פתרון לא רע כשמשתמשים בטלפון ומאוד יעיל אם יש לנו מידע מודפס ואין סורק בסביבה.

דווקא הקורונה שהעבירה את רובנו לעבודה משולחן העבודה בבית / במשרד גם לצורך ישיבות ומפגשים הקלה מעט על העניין (לא צריך לסחוב עט ומחברת - מספיק לשמור כאלו בשולחן), יותר קל לכתוב ברקע של שיחות זום או MS-Teams אפילו בלי שאף אחד שם לב במידה והווידאו סגור.

ויותר מכך - מרבית ה"שיחות" מתבצעות בתכתובות כך שכל שנדרש הוא לזכור להעתיק ולאסוף המידע למקום מרכזי בו ייקל עלינו למצוא אותו...

 מהן הדרישות העיקריות משיטת רישום הערות?

1. זמינות – שנוכל להשתמש בכל מקום וזמן בו עולה לנו הרעיון (בין אם על שולחן הכתיבה, תוך כדי ישיבות, ועד מקומות לא פורמאליים כיד הדמיון הטובה