הקופסא – תבניות חשיבה שימושיות לבדיקות | איסי חזן
פגשתם חבר ותיק שלא ראיתם זמן רב. התעדכנתם מספר דקות כל אחד בחייו של השני עד שהחבר אומר "אני חייב ללכת עכשיו שלא אאחר" אתם נפרדים בנימוס וממשיכים לדרככם. שניכם יודעים שהוא לא באמת היה "חייב ללכת" הרי יש לו ברירה - הוא יכל לאחר לפעילות הבאה ולשאת בתוצאות, אבל שניכם מבינים שהוא התכוון לכך שהמשך השיחה שלכם יבוא על חשבון הגעה בזמן לפעילות הבאה והוא בוחר לסיים את השיחה ולא לא לאחר אליה.
קבלת החלטות טובה בכל תחום ובמיוחד בעבודה עם מערכות מורכבות מצריכה מחשבה על ה trade-off`s בין כל אפשרות - מה יבוא על חשבון מה.
כשאנו שומעים משפטים כמו "תן לנו את הפתרון הזול ביותר", "תבצעו את זה בזמן הקצר ביותר" או "אנחנו חייבים לעשות את זה בצורה הטובה ביותר", "כן בוס" היא אולי התשובה הנפוצה לבקשות כאלה אבל התשובה האמיתית היא "על מה תהיה מוכן לוותר? "You get nothing for nothing” - לכל דבר יש עלות.
Trade-offs בתור מוצר
נסתכל למשל על אבטחה ומהירות. שתיהן תכונות חשובות במוצר שלנו, אבל פעמים רבות שיפור במדד אחד יצטרך לבוא על חשבון השני: הוספת מנגנון אבטחה עשוי להאט את הביצועים ונצטרך לקחת את זה בחשבון כשנחליט להוסיף אותו. דוגמא נוספת היא ריבוי אפשרויות מול פשטות שימוש: ככל שנוסיף אפשרויות למוצר, למשתמשים שלנו יקח יותר זמן להבין אותו והם יצטרכו לקבל יותר החלטות תוך כדי השימוש.
Trade-offs בניהול הזמן שלנו והקצאת משאבים
אנו נדרשים לקבל החלטות תכופות לגבי הקצאת הזמן שלנו למשימות שונות. כשאנו מתכננים כמה כוח אדם וכמה זמן להקצות לכל משימה, נחשוב על מה יבוא על חשבון מה.
גם אם אנחנו לא מנהלים או מובילים צוות, אנו מקבלים כל הזמן החלטות כאלה לגבי הזמן שלנו שהוא בסופו של דבר מוגבל[3].
למשל, כשאנו בודקים אזור אחד בתוכנה ורואים התנהגות חשודה שמצריכה בדיקה מעמיקה יותר, הזמן שנשקיע בבדיקה הנוספת יבוא על חשבון משימה אחרת, כמו בדיקה של אזור אחר בתוכנה שלנו. בשלב זה נבחן את ה-trade-off בין הקצאת הזמן שלנו למשימה הזו לבין המשימה האחרת. נצטרך לחשוב על ההשלכות האפשרִיות של הבעיה האפשרית שאנו רוצים לחקור לעומת החשיבות של בדיקת החלק האחר בתוכנה, לבצע הערכת סיכונים ולקבל החלטה.
Trade-offs בין התאמה למציאות ויכולת הסתגלות למציאות משתנה
"ככל שאתה מותאם למציאות הנוכחית כך כושר ההסתגלות שלך פוחת" [4]- נניח שסיימנו הרגע את פרוייקט האוטומציה המושלם למוצר שלנו. ככל שהפרויקט מושלם, מכסה כל פינה ומוטמע באופן חַלק יותר, כך יהיה קשה יותר לעשות שינויים כדי להתאים אותו במידה והמוצר שנבדק בעזרת אותה אוטומציה השתנה. זה יהיה נכון כאשר אנחנו בונים מוצר על פי ההבנה הנוכחית שלנו, (בהקשר זה אני ממליץ למי שלא מכיר ללמוד על המושג MVP -Minimum Viable Product)[5] וגם כשיוצרים מבנה או תהליך ארגוני שמתאים בצורה אופטימלית להווה שלנו.
שימוש בתבנית חשיבה של Trade-offs מאפשר חשיבה ביקורתית על מה שאנחנו עושים וגם, לא פחות חשוב, לתקשר את ההחלטות שלנו בצורה טובה יותר. כשאנו מסבירים את השיקולים השונים וההשפעה של כל חלופה שהיתה על ההחלטה שקיבלנו, אנחנו יוצרים שקיפות ובונים אמון עם האנשים שעובדים איתנו.
לתגובות והצעות: [email protected]
[1] המושגים המקבילים בעברית הם "תמורות" ו"חלופות".
[2] חלק גדול מן הרעיונות המובאים כאן הינם בהשראת הפרק "Cultivating a Paradoxical Frame of Mind" בספר "The secrets of consulting" מאת ג'רי ויינברג
[3] אם אין לכם אוטונומיה כזו ואתם קורבן לMicro Management כנראה שהגיע הזמן להחליף את המנהל...
[4] ג'רי ויינברג, "Cultivating a Paradoxical Frame of Mind" בספרו "The secrets of consulting"
[5] ראו The Lean Startup מאת Eric Reis
