ראיון פרישה עם נשיא ITCB | ירון צוברי

ירון צוברי - ביוגרפיה
ירון הקים את ארגון ה- ITCB® בשנת 2002 ביחד עם מספר שותפים וחברות מובילות בתעשיית ההיי-טק, ביניהם דודו בסה, מנכ"ל ובעלים של סלע,
רקס בלק ממובילי תחום הבדיקות בעולם, אלון לינצקי מאמדוקס, מיכאל שטאל מאינטל, יאן ברון מקומברס, דבי זילברמן מ- NDS, שמוליק קנישינסקי
מקומברס, אסתר צבר מ- EMC , שירי גל מפוליקום ורמי בן-ארי. במשך 20 שנים שימש כנשיא הארגון והוביל את הארגון להישגים רבים ובעיקר תרם
רבות למקצוע בדיקות התוכנה.
במקביל היה ירון מעורב מאוד בארגון ההסמכה העולמי לבדיקות תוכנה ®

ירון – ספר לנו את הסודות שמאחורי הקמת ארגון ה-ITCB

במסגרת תפקידי כמנהל בדיקות בקומברס, התקבצנו מספר מנהלי בדיקות בחברה והגענו למסקנה שאנו צריכים להכשיר את הבודקים שלנו. הבנו אז כי נדרשת התמקצעות מכל העוסקים בבדיקות תוכנה, אולם נוכחנו לראות כי חסרים גופי הדרכה שיספקו הכשרות בתחום. רוב אנשי הבדיקות דאז עברו הכשרות בתחומים אחרים כמו הנדסת תוכנה, ניתוח מערכות, או הדרכה כללית בנושא איכות תוכנה, וזה נראה לנו מאוד מוזר שאנשי בדיקות לא עוברים הכשרה ספציפית בתחום בו הם עוסקים. התלבטנו האם אנו רוצים לפתח משהו בעצמנו לעובדים בחברה, או לבדוק האם ישנם מערכי לימוד קיימים בחברות ההדרכה הישראליות או בעולם. היה ברור לנו שאת החומר אנחנו יודעים, ידענו להצביע בפירוט על נושאי הלימוד ואפילו הכנו שלד של סילבוס נדרש. בסוף דיון קצר שתכליתו היתה איך להוציא זאת לפועל, החלטנו שמכיוון שאנו חברה גלובלית רצוי שנחפש משהו בהתאם. וכך לאחר חיפושים הגענו  לסלע ודרכה ל-ISTQB, ובתחילת 2002 התחלנו הכשרות ראשונות של עובדי קומברס.

במהלך 2002 נפגשנו אני, דודו בסה (מנכ"ל סלע) ורקס בלק (ממקימי ארגון ה ISTQB-העולמי) במסעדת "אצל בני בחצר" בתל אביב והחלטנו שצריך ארגון ישראלי שייצג ויקדם את בדיקות התוכנה בארץ באמצעות מערכי לימוד והסמכות בינלאומיות, ובתמיכה של חברי הקהילה בישראל. אני זוכר שהפגישה השניה הייתה במסעדת סימה בירושלים כשלפגישה הזמנו כמה מנהלי ומומחי בדיקות מובילים בתעשייה כגון מיכאל שטאל, אסתר צבר, דבי זילברמן, רמי בן ארי, יאן ברון, שמוליק קנשינסקי ועוד. בפגישה החלטנו שהולכים על זה ומקימים את הארגון הישראלי כשסלע תשמש כספונסר. מספר שבועות מאוחר יותר הצטרף גם אלון לינצקי שעבד באותה העת באמדוקס, שהביא איתו כ"נדוניה" את ארגון – Sigist (Special Interest Group In Software Testing) ארגון אותו הקים מספר שנים קודם לכן ובתמיכת מכללת סלע חזר לפעול מחדש. היה ברור לנו שצריך להתחבר לקהילה הבינלאומית ולISTQB-ושמטרת הארגון היא להביא ערך עבור המקצוע באמצעות רכישת ידע מקצועי גלובלי ויצירת שפה משותפת ואחידה יותר. הבנו שההסמכה היא הדובדבן שבקצפת, אולם הדגש היה על התוכן, הידע והניסיון הפרקטי שנדרשים עבור המקצוע וכמובן על הדרישות המקצועיות מהמדריכים שמעבירים את הידע.

לאחר ההתארגנות הראשונית, שכללה הקמת קבוצת היועצים המקצועיים (Advisory Board – AB), קבוצת ההנהלה, קיום פגישות ייזום ראשונות והחלטה על רישום הארגון כעמותה שלא למטרות רווח, הגשנו מועמדות להתקבל כארגון חבר בISTQB-. אלון ואני טסנו לפגישה החצי שנתית של ISTQB שנערכה בעיר דיסלדורף שבגרמניה באפריל 2014. אני זוכר את ההכנות לקראת הפגישה, טפסי האישור של העמותה שהגיעו שעות ספורות לפני תחילת הפגישה, המצגת שאלון ואני הכנו לפני הפגישה להצגת המועמדות – שלימים הפכה למצגת גלופה (template) להגשת מועמדות להצטרפות לארגון. בחוצפה ישראלית טיפוסית המצגת הראשונה שהכנו הגדירה כאחת המטרות שלנו את הצבת מישהו מהארגון הישראלי בראש ארגון ה-ISTQB העולמי ב-2008. בפועל טעינו מעט: אני התמניתי לתפקיד נשיא ISTQB רק שנה אחרי, ב-2009...

ההתחלה הייתה לא קלה, נתקלנו בהמון התנגדויות וקשיים. אני זוכר פגישה עם מנהל בכיר ממשרד ממשלתי, שבחן את תכניות הלימוד ומרכזי ההדרכה, אבל לא שיתף עימנו פעולה בשלבים הראשונים בטענה שעובדים עם הסמכה יעלו לו יותר כסף, או גופים רציניים שטענו שבדיקות תוכנה זה לא מקצוע ולכן לא נדרשת הכשרה והסמכה ייעודיות .

אולם לצד ההתנגדויות היו לא מעט חברות שההכשרה וההעשרה המקצועית של עובדיהן הייתה מאד חשובה להן, חברות כגון: קומברס, אינטל, NDS, פוליקום, וכן גופים שנרתמו וסייעו כגון סלע, קוואליטסט, ג'ון ברייס ונס. חברות אלו אימצו את הארגון לחייקן והחלו לשלוח עובדים להכשרות המקצועיות ולבחינות ההסמכה, מה שעזר מאוד להצלחה של ITCB אבל לא פחות מזה תרם להצלחה של אותן חברות ושל העובדים שלהן, להעלאת המודעות למקצוע ולהרחבת הקהילה.

איך נכנסת לעולם הבדיקות?

התחלתי את דרכי בהטמעת מערכות ממוחשבות במשרד החוץ. לאחר כמעט שנתיים, עברתי לרשות הדואר לעבוד בצוות פיתוח התוכנה. שימשתי כמנהל יחידת תמיכה ושירות ולמרות שלא קראו לזה בדיקות, חלק מתפקידי היה לעשות בדיקות קבלה למערכות חדשות לפני תחילת השימוש בהם. כל תחום הבדיקות היה לא מפותח ולא פורמלי אולם מהר מאוד הבנו את הערך של המשוב שמגיע מהשטח והחשיבות שלו בכל פעם שיוצאת גרסה חדשה. אני זוכר שביצענו פעם ראשונה בדיקות קבלה שכללו בדיקות עומסים מול כרטיסי אשראי והתקשרו אלינו מחברת הסליקה בטענה שהקרסנו להם את המערכת… הקשר לשטח היה הכרחי, ויחסי הגומלין בין גוף פיתוח התוכנה, מחלקת ההדרכה של הדואר ומפעילי המערכת ביחידות השונות איפשר פיתוח והשקה בסבבים יותר מהירים – עוד לפני שידענו מה זה אג'ייל. 

לאחר שעזבתי את רשות הדואר עברתי לקומברס לתפקיד ראש צוות בדיקות. שם הגעתי לעולם שונה:  עולם ההייטק שבו הדברים מסודרים ומאורגנים ובהיקפים הרבה יותר גדולים. בקומברס היה ברור שבדיקות זה מקצוע לכל דבר הדורש ידע, הכשרה וכישורים.

כשנכנסתי לקומברס כבר היו שתי קבוצות גדולות של בודקי תוכנה, ומספר קבוצות קטנות יותר. בשלב מסויים כמנהלים הבנו שהמטרה שלנו בין היתר הייתה לארגן אותן ולייצר תשתית ידע רוחבית ולטייב את איכות הבדיקות. אחת הדרכים העיקריות לעשות זאת היה באמצעות הדרכות והסמכות. התחלנו פנימית בקומברס, הכנו מערך לימוד מפורט שכלל את נושאי הלימוד, מידת ההעמקה ותרגול, מהר מאד הבנו שבכדי להקים מערך כזה נדרשת השקעה גדולה. החלטנו לפנות למרכזי הדרכה וחברות הנותנות שירותי שירות על מנת לבדוק האם יש ברשותם חומרי לימוד מתאימים לדרישות, שהאחרונה שבהן הייתה הדרכה בסטנדרטים בינלאומיים. מצאנו שני ספקים שרק אחד מהם הציג בפנינו פתרון משלים בדמות הסמכה בינלאומית בסוף תהליך ההכשרה. זו הייתה הפעם הראשונה שנתקלתי ב ISTQB-לבד מההדרכות היה חשוב לנו להתחבר לקהילת הבדיקות בישראל. באותה תקופה היו מעט מאוד ארגונים בישראל ששירתו את קהילת הבודקים. היה את Sigist של אלון לינצקי, שיותר מאוחר שיתפה עימנו פעולה באופן מלא, ואת ארגון מנהלי הבדיקות של מרקורי (IQAMF) שהיה מבוסס בעיקרו על חברים שהשתמשו בכלים של מרקורי. אני יכול לומר שיש כל כך הרבה מה לספר על ההתחלה...

תאר לי את תפקיד נשיא ITCB

התפקיד הינו תפקיד ייצוגי אולם הוא כולל המון חלקים ביצועיים. לארגון יש השפעה אדירה על תפיסת תחום בדיקות התוכנה כמקצוע ובשיפור המקצועיות של התחום בישראל והובלת קהילת הבדיקות בישראל. בתחום הביצועי נשיא ITCB אחראי על קביעת אסטרטגיית הארגון, קביעת יעדים ועמידה בהם, יצירת שותפים אסטרטגיים כגון סלע, ג'ון ברייס, נס, משרד העבודה, צה"ל (בסמ"ח וכו'), מוסדות אקדמיים, Sigist ועוד. כדי לעשות את זה צריך להשקיע המון שעות. להשתתף בכנסים, להביא אנשים מחו"ל ובעיקר המון עקשנות כדי להתגבר על כל המכשולים בדרך. חשוב להבין שהארגון מבוסס על מתנדבים מה שמייצר המון אתגרים ודורש יכולת מנהיגות ורתימה, אך בעיקר לתת דרור לכל החברים המעוניינים לקדם ולהוביל נושאים חשובים לטובת המקצוע והקהילה, ולהעמיד לרשותם את המנגנונים של ITCB לתמוך ולסייע בפעילויות הללו.

הקשר לבודקים, הבנת צרכי הבודקים, השינויים והתנודות בתעשייה, הקשר לחברות ולמעסיקים, אלו מקצת מהנושאים שחשוב שיעמדו לפני עיניו של הנשיא. בנוסף, היה חשוב לי לכתת רגלי יחד עם חברי לארגון ולהפגש עם מנהלים, עם נציגי חברות גדולות וקטנות, לארגן כנסים ומפגשים לחברי הקהילה ועוד. לא בכדי, התמיכה בכנסים (SiGiST),  או במפגשים מקצועיים (TestIL),  המגזין (עולם הבדיקות), התחרות השנתית (ISTC),  הסדנאות להכנה לראיונות עבודה, פוסטים ברשתות החברתיות ובקבוצות השיחה השונות וכו' הייתה חשובה לנו. כמו כן השקענו – ואנו ממשיכים להשקיע בתרגום חומרים של הארגון (תוכנית הלימודים הבסיסית, מילון המונחים ומבחני דוגמה) ואנו (כמובן...) היחידים בעולם שמציעים את בחינות ההסמכה בשפת הקודש. עשינו הכל בכדי לייצר ערך לקהילה ולייצר מקורות לקישור בין החברים בקהילה או כאלו שמעוניינים להתחבר אליה. במקביל לפעילות בישראל, נשיא ה ITCB-הוא הנציג של קהילת הבדיקות הישראלית בעולם ובפרט בארגון ה-ISTQB  העולמי. מה שהיה הכי חשוב לי זה להשפיע על המתרחש בכל מה שקשור למקצוע ושיהיה ברור לכולם שבדיקות תוכנה זה מקצוע לכל דבר!

בוא נדבר על השיא הבלתי נתפס – איך הגעת לתפקיד נשיא ארגון ה-ISTQB העולמי?

הייתי מאוד פעיל בארגון הבינלאומי. הובלתי קבוצה קטנה של תהליכים אבל גורמים בארגון ראו את רמת המקצועיות, את המעורבות שגיליתי בפעילויות השונות של הארגון, והברק בעיניים (כמו שאנחנו נוהגים לומר בצבא) ועודדו אותי להתמודד לתפקיד. ב-2007 התמודדתי פעם ראשונה מול רקס בלק. אני זוכר שרקס לקח מאוד קשה את זה שהתמודדתי איתו ובעיקר שהיו לא מעט שהלכו אחריי. בסוף בפער של 2 קולות נבחר רקס. לא הרמתי ידיים והגשתי מועמדות בבחירות הבאות ב-2009 שם כבר נבחרתי בפער ניכר (נבחרתי כשחבריי נמצאים בסידני אוסטרליה, ואני שוכב מגובס לאחר ניתוח בגיד אכילס), שנתיים לאחר מכן נבחרתי שוב לקדנציה שניה. אני חושב בסופו של יום ניתן לומר שנבחרתי בעיקר בזכות עבודה קשה שביצעתי שלוותה בגילוי אחריות, במעורבות ובהשפעה על המתרחש בחלקים השונים של הארגון וסיוע לחברים בו.

ספר לי על הפעילויות שלך כנשיא ה-ISTQB

ראשית היה צריך לעשות סדר. הארגון היה בצמיחה מואצת מה שיצר אתגרים אדירים. המטרה הראשונה שלי הייתה לארגו את השורות ולהעלות את רמת הבשלות של הארגון. קבענו את החזון, את המשימות העיקריות והערכים שלפיהם יש לפעול, יצרנו תקציב ויעדים, הבאנו גורמים חיצוניים שיעזרו לנו, ביצענו חשיבה מחודשת על הדרך שהארגון צריך להוביל בתעשייה, על המוצרים של הארגון ומה הארגון מביא החוצה. הקמנו קבוצות עבודה נוספות שקידמו שיפורים בהסמכות הקיימות והרחבת מעגל ההסמכות. בפעם הראשונה יצרנו אסטרטגיה ארוכת טווח לארגון, מה שעזר לנו מאוד ללכד את האנשים תחת מטרות הארגון. יחד עם זאת היה חשוב לי להעריך את העבודה בהתנדבות של כל חבר בארגון, ושל הארגונים המקומיים, היה לי חשוב מאוד לגבש את הארגון וביצעתי הרבה פעולות שמטרתם להפוך את הארגון מאוסף של אנשים שמתעסקים בעיקר בוויכוחים ופועלים במספר גזרות, לארגון אחד גדול ומגובש שכל החברים בו שותפים מלאים לאסטרטגיה ולמטרות. מעבר למטרות אנחנו בני אנוש, והיה לי חשוב לקרב את האנשים אחד לשני. את המסורת התחלנו עוד לפני שנבחרתי לתפקיד הנשיא - בשנת 2007 אירחנו את המפגש של הארגון בישראל ובסופו לראשונה השארנו את האנשים לעוד יומיים לטיולים בארץ. מפגש זה ופעילויות חברתיות נוספות שהוספנו למפגשים המקצועיים בתקופתי הייתה השפעה ניכרת על תפקוד הארגון והיא נמשכת עד היום.

בשנת 2010 החלטנו למקד את האסטרטגיה לעתיד בשלושה תחומים: מוצרים, הארגון, ויצירת קהילה עולמית של בודקי תוכנה. בשנתיים הראשונות התמקדנו בייצוב המנגנונים בארגון וגיבושם, ובקדנציה השנייה התמקדנו בהרחבת מערך ההסמכות משלוש רבדים של הסמכות לעשרות הסמכות יותר ממוקדות שדורשות התמקצעות בנושאים הספציפיים והכנסת אלמנטים פרקטיים לתוך ההסמכות. בנוסף, עבדנו על שיפור הממשקים עם קהילת הבודקים. ההשפעה על מה שבנינו, יזמנו והובלנו לפני כעשור עדיין ניכרת בארגון.

אם היית מתחיל את הקריירה בבדיקות היום, מה לדעתך היה שונה מלפני 30 שנים ומה חלקך בזה?

קודם כל היום כבר יש צוות בדיקות כמעט בכל ארגון בישראל. הדברים הרבה יותר מאורגנים. היום יש הרבה כלים, כמו הסמכות, אשר יכולים לפתוח את הדלת וללמד את המקצוע. פעם הידע העיקרי של אנשים שעסקו בבדיקות תוכנה הגיע מניסיון פרקטי שנרכש תוך כדי עבודה. היום קיימים הרבה מקורות ידע ואפשרויות לימוד והסמכה, מה שמאפשר לבודקי תוכנה להבין בצורה הרבה יותר טובה את יסודות מקצוע הבדיקות ולהתמקצע בו. היום יש הרבה יותר לגיטימציה לתחום הבדיקות. בעבר להיכנס לעולם הבדיקות היה דרך הדלת האחורית דרך הכשרות כגון ניתוח מערכות, הנדסת תעשייה וכו', ואילו כיום הכניסה לתחום היא מהדלת הראשית. יש המון גופי הדרכה בישראל בתחום הבדיקות, מהצבא, בתי ספר, גופי הדרכה כמו אורט ואפילו האוניברסיטאות נכנסו לתחום, מה שמקל בצורה משמעותית את פתיחת הדלתות והכניסה הראשונית של בודקי תוכנה למקצוע. חשוב לציין ששיתוף הפעולה הנוכחי שקיים כבר כמה שנים טובות עם התמ"ת, יצר משב רוח מרענן למול חברות הדרכה ומכללות חדשות והעלה את רף הציפיות מהארגון והמקצוע. ההכרה במקצוע קיימת, אך חשוב שנתמיד לקדם את ההכרה בערך שהמקצוע שלנו מביא לתעשייה ולחברים העוסקים בו.

איך אתה רואה את ארגון ITCB בשנים הקרובות?

האתגר הראשון הוא להבין את התעשייה, לראות איך הארגון משתלב בשינויים העוברים בה ולעזור לבודקי התוכנה להתאים עצמם לאותם שינויים. במקרים מסוימים אף להוביל את השינויים בתעשייה. לדוגמא: יש קולות בתעשייה שאומרים שיישום DevOps מחליש את תחום הבדיקות, אבל אני חושב שזו הזדמנות לייצר קהל חדש שהוא לא רק בודקי תוכנה שכן כיום תחום הבדיקות אינו מיועד רק לבודקים אלא לכל הגורמים המעורבים בתהליך הפיתוח והתחזוקה. במקום לפנות רק לבודקי תוכנה, רצוי ללמד עוד גורמים בארגון את רזי המקצוע הנדרש להם לצורך ביצוע תפקידם. גם תחום ה- AIמהווה אתגר עבור תחום הבדיקות ואני חושב שעל ITCB להוביל את השינויים הנדרשים כדי להתאים את תחום הבדיקות לעולם של היום ולהשתמש ב- AIוב DevOps-כמנוף עבור מקצוע הבדיקות והבודקים. אני רוצה לומר תודה רבה מכל הלב! לכל החברות והחברים שלי ב-ITCB, על השנים הנפלאות, על החוויות המיוחדות, על ההתמודדות עם הקשיים והרגשת הגאווה עם כל הצלחה שעברנו וחווינו ביחד! תודה לכל אלו שעושים השקם לבקרים עבור מקצוע הבדיקות, בין אם בקדמת הבמה ובין אם בנסתרים! תודה לכל חברות וחברי קהילת הבודקים, לאלו שאני מכיר ולאלו שעדיין לא יצא לי להכיר! אני מאחל לבאים אחרי להמשיך ולהצעיד את המקצוע שלנו קדימה, להמשיך ולמנף אותו ואת העוסקים בו מעלה!

הערת המראיין (אייל זילברמן):

את ירון אני מכיר קרוב ל-25 שנים והוא ליווה אותי ברוב דרכי כמייסד ומנכ"ל קווליטסט. דרכינו השתלבו בסוף האלף הקודם במסגרת הדרכה שהעברתי במכללת סיוון בה השתתף ירון כשכבר אז ראיתי את הניצוץ והנחישות בעיניים. יותר מאוחר כשירון הקים את ארגון ה-ITCB, החיבור לקווליטסט היה טבעי ותרם רבות להפיכתה של קווליטסט לחברת הבדיקות הגדולה בעולם. ירון תרם תרומה אדירה למיצוב מקצוע הבדיקות בישראל והפיכת ישראל למעצמה בתחום הבדיקות העולמי עם עשרות אקזיטים בתחום.

תודה, ירון!