בחן את עצמך | ירון צוברי
בואו לבחון את עצמכם ולבדוק האם אתם מוכנים לענות על שאלה מתוכנית הלימודים הבסיסית המעודכנת והמשודרגת CTFL 4.0.
אם שאלתם את עצמכם "מה הכוונה למשודרגת?", כנסו לדפי המידע באתר ITCB וצפו בפרסומים השונים שלנו וכן בערוצי המדיה החברתית השונים של ITCB.
ההשקה הרשמית של תוכנית הלימודים הבסיסית המעודכנת והמשודרגת בשפה העברית הייתה לא מכבר בתחילת נובמבר, קרי, מעתה ואילך כל הבחינות לתוכנית הלימוד הבסיסית CTFL תהיינה לפי הסילבוס של התוכנית המשודרגת CTFL 4.0. אתם מוזמנים לגלוש לאתר ITCB ולהוריד את תוכנית הלימוד בעברית וכמו כן סטים של בחינות דוגמא לתרגול.
לא אחת נשאלתי – בעיקר בזמנים שהעמידו קשיים לחברות בהן עבדתי – מדוע צריך להשקיע בבדיקות? הלוא זה בזבוז של הזמן. היו כאלה שירדו לפרטים, משמע, עניין אותם להכיר את כל הפעילויות הנדרשות לביצוע בבדיקות, עלויות שלהן, וכמה הן מביאות תועלת להשקה של המוצר ו/או של הגרסה הקרובה. היו גם כאלו שזמנם דחק והיה חשוב להם לדעת שצוותי הבדיקות והפעילויות שבאחריותם ממוקדים במשימות החשובות ובאלו שתורמות להצלחה של המוצר והקבוצה.
למדתי עם הזמן שכדאי לתקשר זאת לפני שנשאלתי, ולהציג את המשימות, דרכי העבודה וכו', ואת ערכם, ובהמשך להציג עד כמה ההצהרות מגובות במעשים.
ועכשיו לשאלה:
איזו מהאפשרויות הבאות מציגה דוגמא לפעילויות בדיקות התורמות להצלחה?
- מעורבות של בודקים במהלך פעילויות שונות במחזור חיי פיתוח תוכנה (SDLC) תעזור לזהות פגמים בתוצרי עבודה
- בודקים מנסים לא להפריע למפתחים בזמן הקידוד, כדי שהמפתחים יכתבו קוד טוב יותר
- בודקים המשתפים פעולה עם משתמשי הקצה, עוזרים לשפר את איכות דוחות הפגמים במהלך שילוב של רכיבים ובדיקות מערכת
- בודקים מוסמכים יעצבו מקרי בדיקה טובים הרבה יותר מאשר בודקים לא מוסמכים
בחר אפשרות אחת
הפתרון לשאלה
נתחיל עם יעד הלימוד (Learning Objective) ורמת הידע (Knowledge Level) הדרושים לנושא הזה. לידיעה כללית: את יעדי הלימוד ניתן למצוא בעמוד הפתיחה של כל פרק בתוכנית הלימוד (הסילבוס). לכל יעד לימוד מוגדרת רמת הידע הדרושה לו
(K-level – Knowledge Level). המודל המייצג לרמות הידע שארגון ISTQB משתמש בו הוא מודל הטקסונומיה של בלום (Bloom's taxonomy).
יעד הלימוד הרלוונטי לשאלה שלנו כאן הוא: FL-1.2.1 - "הסבר באמצעות דוגמאות מדוע הבדיקות נחוצות"; והשאלה שלנו היא ברמה של K2. רמה זו אומרת שעל הנבחן להצביע על התשובה הנכונה ממקום ויכולת של הבנה, הבחנה, השוואה וכו' של תוכן הקשור לנושא המסויים (או הנלמד במידה וניגש לבחינה לאחר הכשרה).
כאמור, בדיקות מספקות דרך יעילה כלכלית לגילוי פגמים. ניתן להסיר פגמים אלה (על ידי ניפוי פגמים (debugging) - פעילות שאינה בדיקה), ולכן בדיקות מסייעות בעקיפין להעלאת איכות אובייקט הבדיקה.
בדיקות מספקות דרך להערכת האיכות של אובייקט הבדיקה בשלבים שונים של מחזור חיי הפיתוח של התוכנה (SDLC). אמצעים אלה משמשים כחלק מפעילות ניהול רחבה יותר של הפרויקט, תורמים לדוגמא בהחלטות הנוגעות למעבר לשלב הבא בתהליך הפיתוח, כגון בהחלטה על שחרור המוצר.
בדיקות מספקות למשתמשים ייצוג עקיף של פרויקט הפיתוח. באמצעותן הבודקים מבטיחים שהבנתם את צרכי המשתמשים נלקחת בחשבון לאורך כל מחזור הפיתוח. האלטרנטיבה שעומדת מנגד היא לערב קבוצה מייצגת של משתמשים כחלק מפרויקט הפיתוח, אך הדבר לרוב אינו אפשרי עקב עלויות גבוהות וחוסר זמינות של משתמשים מתאימים.
בנוסף, בדיקות עשויות להידרש בכדי לעמוד בדרישות חוזיות (contractual) או חוקיות (legal), או לעמוד בתקנים רגולטוריים.
(למידע נוסף, מומלץ לקרוא את פרק 1 תת-פרק 1.2.1 שבתוכנית ההכשרה הבסיסית - CTFL - של הארגון הבינ"ל ISTQB).
הבה נבחן את השאלה והתשובות:
השאלה שלנו עוסקת בעיקר ביכולת להסביר על התרומה של הבדיקות להצלחה של המוצר, הקבוצה ו/או החברה, ושהדגש העיקרי על הפעילויות של הבדיקות שתורמות להצלחה.
נסתכל עתה על התשובות השונות וננתח האם הן נכונות או לא, ומדוע לא:
א) התשובה נכונה. חשוב שהבודקים יהיו מעורבים מתחילת מחזור החיים של פיתוח התוכנה (SDLC). מצב זה יגדיל את ההבנה של ההחלטות הקשורות לעיצוב ויסייע לזהות פגמים מוקדם יותר בתהליך הפיתוח.
ב) התשובה אינה נכונה. גם למפתחים וגם לבודקים תהיה הבנה רבה יותר של תוצרי העבודה האחד של השני וכיצד לבדוק את הקוד.
ג) התשובה אינה נכונה. משתמשי הקצה לא יעזרו לבודקים בהגברת האיכות של הדיווחים על הליקויים; כמו כן, משתמשים בדרך כלל אינם לוקחים חלק בפעילויות שמבוצעות ברמות הבדיקה (test levels) ולא כל שכן ברמת בדיקה נמוכה כמו בדיקות אינטגרציה.
ד) התשובה אינה נכונה. להיות מוסמך לא אומר אוטומטית שהבודק יהיה טוב יותר בתכנון הבדיקות.
אם תרצו שאציג שאלת דוגמה בנושא מסוים או אם יש לכם שאלות אנא פנו אלי באימייל: [email protected]
