LOGIN
התחברות או הרשמה
Avatar
להמשך הרשמה ידנית – לחץ על כפתור ההרשמה, להרשמה/כניסה מהירה בעזרת חשבון רשת חברתית – לחץ על הלוגו בכותרת

אפס סיסמה - שכחתי את שם המשתמש

שם משתמש
סיסמה
זכור אותי

he icon   en icon

בכדי להוסיף פוסט בבלוג יש להרשם או להתחבר - ההרשמה/כניסה מתבצעת מכותרת האתר.

איך להתכונן לבחינת ההסמכה של ISTQB Foundation Level

נכתב על ידי 
שני, 10 נובמבר 2014 05:57
דרגו כתבה זו
(2 הצבעות)

איך להתכונן לבחינת ההסמכה של ISTQB Foundation Level

על מנת להתכונן לבחינת ההסמכה, טוב קודם כל להבין את מבנה הבחינה.

המבנה מוסבר באתר של ITCB,
בדף הזה: http://www.itcb.org.il/index.php?option=com_k2&view=item&layout=item&id=11&Itemid=430

אם לא קראתם – זה זמן טוב לעצור, לקרוא את ההסבר על הבחינה – ואז להמשיך כאן.

אני מחכה...

חזרתם? יופי. אפשר להמשיך.

קצת תוספות מידע על ההסבר שבאתר ITCB, ועל הסילבוס:

תוכנית הלימודים להסמכה בסיסית (Foundation Level)

נתחיל בסילבוס.

אחת המטרות המוצהרות של ISTQB היא לייצר מערכת מושגים אחת המקובלת ומובנת על כל העוסקים בתחום. לכן, הרבה ממה שכלול בתוכנית הלימודים הם הגדרות והסברים של מושגים. כתוצאה מכך, הרבה מהשאלות במבחן הן על... הגדרות והסברים של מושגים.

שמעתי לא מעט טענות נגד זה: מה חשוב כל כך לדעת מה כל מושג אומר? למה אני צריך לזכור את זה בעל-פה?

לגבי החשיבות של מערכת מושגים מקובלת וידועה, אני מציע שתשאלו את אנשי בבל מה דעתם על היעילות של ארגון שבו קבוצות שונות קוראות לאותו דבר בשם אחר. קרה לי כבר מספיק פעמים שהשתתפתי בישיבות שבהן שני אנשים דיברו על Test Plans ולקח זמן רב להבין שהם לא מדברים על אותו דבר... ולגבי זכירה בעל-פה: נכון שזה נשמע קצת מיושן לזכור הגדרות של מושגים, כי הרי יש היום את Google אז לא צריך לזכור כלום; מצד שני, קשה לנהל דיון אינטליגנטי אם בן שיחך פותח מילון כל רגע.

אז כן: לטעמנו, על מומחה בתחום להכיר את המובן של מושגי היסוד ואת סדר הדברים הנכון של תהליכים מקובלים.

למה אני מזכיר את זה בהקשר של המבחן? כי מבנה המבחן מושפע מהגישה של הסילבוס, והבנה של הגישה מקילה על הבנת המבחן ועוזרת בהכנה אליו.

 

K-Levels

שאלות K1 פשוט דורשות להוכיח שאתם זוכרים את החומר. בדרך כלל זה אומר שהתשובה לשאלה כתובה (במדויק או קרוב לכך) בסילבוס. שימו לב שאמרתי "בדרך כלל" ו"קרוב
לכך". לפעמים זה ציטוט מדויק, ולפעמים זה ציטוט חלקי או אמירת אותו דבר רק במילים אחרות.

זה אומר שכדי לענות בהצלחה על שאלות K1 צריך לזכור חומר.

למרות שכביכול יש כאן זכירה מטומטמת של מושגים, זה לא ממש ככה. אם למדתם את החומר כראוי, הרי שרוב המושגים הם הגיוניים, כך שמתוך הבנת משמעות המושג (ידע!), תוכלו לבחור את המשפט שמתאר אותו נכונה (בכלל – המון מהחומר בתחום הבדיקות יושב יפה תחת ההגדרה של "הגיון בריא"). ובכל זאת: זיכרון טוב יעזור כאן, ומי שמתקשה לזכור, טוב יעשה אם יחזור על החומר מספר פעמים.

בראש כל תת-פרק בחומר הלימוד מופיעה רשימה של "מושגים" (terms). ההגדרה הרשמית של מושגים אלה מופיעה במילון המונחים של ISTQB שקיים גם באנגלית וגם בעברית ב-

http://www.itcb.org.il/index.php?option=com_k2&view=item&layout=item&id=10&Itemid=429

על הנבחן לזכור את ההגדרה של המונחים. שאלות על משמעות מונחים גם הן מוגדרות כשאלות מסוג K1, אז כדאי לעבור על ההגדרות. גם כאן – ברוב המכריע של המקרים, שם המונח, יחד עם הידע שרכשתם במסגרת הקורס וההכנה לבחינה, עוזרים לידיעת התשובה הנכונה גם ללא שינון בעל פה של הגדרות.

שימו לב ש-50% משאלות הבחינה הם ברמה של K1. זה אומר שחזרה טובה על ההגדרות והמושגים נותנת לכם בסיס טוב לעבור את הבחינה. הבנת החומר לעומק עוזרת לזכירת משמעות המושגים ללא צורך בזכירה בעל פה. מעבר לכך, לא באמת דורשים מכם לדעת את החומר בעל-פה, כי המבחן מורכב משאלות בחירה. כלומר, הטקסט ניתן לכם. אתם רק צריכים לזהות איזה הוא הטקסט הנכון בהקשר של השאלה.

שאלות K2 בוחנות הבנה של מושגים. כלומר, לא רק ציטוט בעל פה אלא גם יכולת לדעת מתי מושג מסוים הוא רלוונטי ומתי לא, או יכולת להבחין שתיאור מסוים של מושג, מצב או תהליך, הוא שווה ערך לחומר המופיע בסילבוס. כאן יעזור בעיקר לימוד עוד חומר (ספרים; קורסים) שירחיבו הרבה מעל מה שכתוב בתוכנית הלימודים (הסילבוס). צריך לזכור שהסילבוס הוא בהגדרה חומר מתומצת ביותר, שמטרתו להגדיר את הגבולות של החומר שמוגדר כבסיס (foundation) של התחום. הסילבוס לא מתיימר להיות ספר לימוד ועל כן הוא לא "קריאה קלה". בשביל זה יש
לא מעט ספרים, אם כי רובם הגדול כתובים באנגלית. יש שני ספרים בעברית, שאת שניהם לא קראתי ואיני יודע כמה הם צמודים לתוכנית הלימודים (גם מבחינת חומר וגם מבחינת
הגדרות).

אבל בינינו: בודק צריך לדעת אנגלית טוב, וקריאת ספר מקצועי לא תזיק לכם. ראו בהמשך רשימת ספרים מומלצים (הרשימה כוללת קישורים לאמזון וכו' – וכוללת גם את פרטי שני הספרים בעברית שהזכרתי כאן).

שאלות K3 הן שאלות שבהן הנבחן צריך להוכיח יכולת שימוש בחומר הנלמד. עקרונית, דרישה לידיעה ברמה של K3 היא גבוהה יותר מ-K2, אבל דווקא שאלות אלה לעיתים פשוטות יותר. הסיבה היא שלא דורשים מכם לממש משהו – אלא רק לבחור מבין ארבעה מימושים נתונים מי הוא הנכון. למשל, בחירה של ערכי קיצון למקרה מסוים. אם אתם מבינים את משמעות המושג ערכי קיצון ויודעים לזהות אותם, כל מה שנדרש זה למצוא את התשובה שבה יש את הרשימה הנכונה. שאלות קשות יותר מציגות מצב ושואלות משהו על הבדיקות הנדרשות. למשל: כמה מקרי בדיקה יתקבלו אם התבקשת להשתמש בטכניקת עיצוב בדיקות מסוימת. ארבע התשובות האפשריות יהיו במקרה כזה פשוט ארבע מספרים. בשאלה כזו תצטרכו ממש להשתמש בידע שלמדתם – לרשום לעצמכם על דף טיוטה (או על דף הבחינה - מותר לקשקש עליו) את הבדיקות המתאימות; אולי לשרטט טבלת החלטה או דיאגרמת מעברים... ולספור. ההכנה לבחינה לשאלות אלה היא בעיקר על ידי מעבר על שאלות דוגמה, וכן על ידי תרגילים בארבע טכניקות עיצוב הבדיקות שבפרק 4 (חלוקת שקילות, ניתוח ערכי גבול, בדיקות טבלת החלטה, בדיקות החלף מצבים). אפשר למצוא חומר תרגול בספר של לי קופלנד (מופיע ברשימת הספרים המומלצים בהמשך) ואני מניח שגם באינטרנט (לא חיפשתי).

דוגמה אחרת היא הדרישה שנבחנים ידעו לכתוב דו"ח פגמים (bug report). גם כאן לא תדרשו לכתוב כלום – אלא לבחור איזה מארבע דוחו"ת הוא הטוב ביותר. כתיבת דוחו"ת פגמים (bug reports) בעבודה היום יומית תוך העזרות בחומר הנלמד על מנת שלא לשכוח פרטים נדרשים, תעזור להפנים איך לכתוב נכון דו"ח כזה.

שאלות K4 דורשות יכולת ניתוח של מצבים. בדרך כלל יתואר מצב מסוים בפרוייקט או בארגון והשאלה תציע מספר דרכים להתמודד עם המצב. את הדרך הנכונה ניתן יהיה לנמק מתוך ידיעת החומר של הסילבוס; כמובן שגם ניתן יהיה לפסול את התשובות האחרות מתוך ידיעת החומר. לעיתים התשובות מכילות את ההצעה לפתרון המצב המוצג וגם את הנימוק למה הפתרון נכון. במקרה זה יש לבחור בתשובה שמכילה גם פתרון נכון, וגם את הנימוק הנכון. ההכנה לבחינה היא בעיקר השקעה בהבנת החומר (קריאת ספר, למשל) כי ניתוח מצב מושפע רבות מההבנה של איך חומר הלימוד רלוונטי למצב מסוים.

סוג נוסף של שאלות K4 הן אלה המתייחס לרמת כיסוי של קוד. ברוב השאלות האלה ניתן קטע קוד קצר ומקרי בדיקה, והשאלה היא איזה רמת כיסוי הושגה. זה אומר שיש ציפייה שתדעו לקרוא קוד. השאלות לא כתובות בשפת תכנות מסויימת אלא בסגנון שקרוי "פסבדו קוד" (pseudo code). כלומר, כללית זה נראה כמו קוד, אבל אין שום מאמץ לשמור על syntax נכון; או שבמקום לכתוב שורות קוד אמיתיות כתוב "do something". מן הסתם, מי שלא למד תכנות אף פעם יתקשה יותר בשאלות אלה. אני מציע לכם (א) תלמדו תכנות בשפה כלשהיא. ידע בסיסי בתכנות זה די דרישת סף בימינו לקבלת עבודה כבודק מקצועי. ו – (ב) תתאמנו קצת על שאלות מסוג זה. אם אין לכם מספיק דוגמאות – תשבו יחד כמה אנשים ותייצרו דוגמאות אחד לשני. זה גם ייתן לכם השתפשפות בקריאת פסבדו-קוד וגם יכין אתכם לשאלות מסוג זה.

 

יעדי הלימוד

בתחילת כל פרק של הסילבוס מופיעה רשימה של "יעדי לימוד" (learning objectives). ליד כל מטרת לימוד מופיע רמת הידע הנדרש (K-level).
על פי כללי ISTQB, ניתן לכתוב שאלות על כל חלקי הסילבוס. יעדי הלימוד עוזרים למקד ולהגדיר טוב יותר מה מצופה שבודק מוסמך ידע, יבין או יהיה מסוגל לבצע או לנתח. אחד הדברים שעוזר
בהכנה לבחינה זה לעבור על יעדי הלימוד ולראות האם הם מובנים לכם דיים. שימו לב שחלק מיעדי הלימוד הם די כלליים וניתנים לפרשנות. אז אמנם הם עוזרים להתפקס אבל אני מציע (א) לא להיתקע בחפירה על מה בדיוק נמרץ התכוונו כותבי הסילבוס במילה זו או אחרת ביעדי הלימוד ו-(ב) לא להזניח לגמרי חלק מחומר הקורס מתוך החלטה שהבנתם בדיוק מה יעד הלימוד מכסה ומה לא. הרי יש לכם אינטרס מקצועי לדעת את החומר ולא רק לדעת לעבור את הבחינה.

עוד דבר הקשור ליעדי הלימוד: השאלות בבחינה נכתבות כך שיהיו ברמה של יעד הלימוד (מבחינת K-level). כלומר שאם יעד הלימוד סומן כ – K2, לא תשאל עליו שאלה מסוג
K3, ועקרונית גם לא K1. אני אומר "עקרונית" כי מניסיוני רב השנים בכתיבת וסקירת שאלות, לעיתים קשה מאוד לקבוע אם שאלה מסוימת היא K1 או K2 ואפשר לנהל על זה ויכוח ארוך ומיותר אל תוך הלילה. בקיצור – אם כתוב K2, כדאי לא להזניח את ההגדרות שמופיעות בפרק; וממילא הבנה של נושא מצריכה ידיעה של המושגים המסבירים את אותו נושא.

 

שאלות דוגמה

כתיבת שאלות בחירה היא משימה לא קלה.

מצד אחד התשובה הנכונה צריכה להיות נכונה בצורה מובהקת (כלומר, צריך להיות הסבר ברור למה כל אחת מהאפשרויות האחרות אינן נכונות). מצד שני צריך שהאפשרויות הלא נכונות לא יהיו עד כדי כך לא נכונות שכל בן-אדם עם דופק יעבור את הבחינה תוך שימוש בהגיון בלבד. בנוסף, השאלות צריכות להיות מתאימות ליעדי הלימוד ול-K level המתאים.

בקיצור – לא פשוט.

מה שאומר שהרבה מהשאלות שמסתובבות באינטרנט הן ברמה נמוכה יותר ממה שתתקלו בבחינה (קלות מידי; לא מכסות את ה-K level המתאים וכו').

אז אפשר להשתמש בשאלות אלה כחומר הכנה לבחינה, אבל עם קצת זהירות: אל תסתפקו במציאת התשובה הנכונה. וודאו שאתם יודעים להסביר על כל תשובה לא נכונה, למה היא לא נכונה. אם נראה לכם שהשאלה טועה... זה יכול להיות! השתמשו בשאלה כ"טריגר" שמאלץ אתכם לקרוא שוב את החלק הרלוונטי בסילבוס. זו גם שיטה לחזור על החומר, וזה גם יעזור לכם לזהות שאלות שפשוט שגויות.

אפשר לסמוך הרבה יותר על האיכות של דוגמאות הבחינות שמופיעות באתר של ISTQB, ITCB ואולי גם באתרים של מדינות אחרות (לא בדקתי – שווה לנסות; באתר של ISTQB יש לינקים לכל המדינות החברות בארגון). שמעתי לעיתים טענות שבחינות הדוגמה אינן משקפות את הקושי של הבחינות בפועל. אני לא מסכים עם הטענה. כמובן שתחת הלחץ של מבחן וזמן השאלות נראות קשות יותר, אבל אנו עוקבים אחרי אחוזי המעבר, מתקנים שאלות בעיתיות ומתקנים ציונים בהתאם.

הסיבה שאין המון בחינות דוגמה רשמיות היא בגלל המאמץ הגדול שנדרש לכתוב שאלות איכותיות. עד שכבר הצלחנו לכתוב שאלה טובה שעברה את כל הסוקרים (כל שאלה עוברת סקירה על ידי לפחות שני אנשי מקצוע), קשה להחליט לוותר עליה ולשחרר אותה לציבור. ובכל זאת, מידי פעם אנחנו (או ארגונים אחרים החברים ב ISTQB) משחררים בחינות.

 

ספרים מומלצים

לבחירת ספרים מומלצים לקריאה, גם כהכנה לבחינה וגם לצורך העמקה מקצועית אפשר להסתכל ברשימה שהכננו יחד מספר חברים ב-ITCB ונמצאת כאן:

http://itcb.org.il/index.php?option=com_k2&view=item&id=151:רשימת-ספרי-בדיקות-מומלצים&Itemid=757

הרשימה מצביעה על מספר ספרים שרלוונטיים לחומר של Foundation Level. חיפוש באמזון על "ISTQB" מציג ספרים רלוונטיים אחרים הקשורים לתוכנית הלימודים שלנו.

 

המלצות כלליות

צריך לזכור שמדובר בבחינה "אמריקאית". כלומר, של בחירה בין ארבע תשובות אפשריות. אז כל הכללים הרגילים תופסים:

- להשתמש באלימינציה (למחוק תשובות שבוודאי אינן נכונות ולהתלבט רק בין אלו שיתכן שהן נכונות).

- לא להיתקע על שאלה. המבחן אורך 60 דקות (בשפת-אם) או 75 דקות (בשפה שאינה שפת-אם). זה אומר בין דקה או שתיים לשאלה. נתקלתם בשאלה קשה? תדלגו הלאה ותחזרו אליה אחר כך.

- אם נשארו שאלות שלא הספקתם לענות עליהן – עדיף לסמן תשובה כלשהיא מאשר לא לסמן כלום. אולי יהיה לכם מזל ופגעתם בול. לא מורידים נקודות על תשובה לא נכונה. אבל אם אף תשובה לא סומנה, מובטח לכם שלא תקבלו נקודות על שאלה זו.

- לפעמים התשובות השגויות הן פשוט משפט שאינו נכון; אבל בהחלט יש שאלות שבהן התשובות השגויות מצטטות עובדה או הגדרה שבאופן כללי היא נכונה – רק שאינה נכונה עבור ההקשר של השאלה הספציפית (למשל: בתשובות ל "מה ההגדרה למושג X" יכולות להופיע ארבע הגדרות נכונות למושגי בדיקות – אבל רק אחת היא ההגדרה של X).

- באופן כללי, עליכם תמיד לבחור את "התשובה הטובה ביותר" מבין ארבע התשובות. בהרבה שאלות זה פשוט "התשובה הנכונה". אבל לעיתים, אף אחת מהתשובות אינה יכולה להיות מושלמת. אם נחזור שוב לדוגמה של כתיבת דו"ח פגמים, אף אחת מארבע האפשרויות לא יכולה להיות מושלמת – זה פשוט יהיה יותר מידי לקרוא, וימסך את ההבדלים בין ארבע התשובות. במקרה כזה בעצם קיבלתם חלק מדו"ח, ואתם צריכים להבחין איזה פרטים קריטיים הושמטו, איזה פרטים נכתבו לא נכון או איזה פרטים מיותרים, וכך לזהות את הדוחו"ת שאינם נכונים. כעקרון אנחנו משתדלים להדגיש בשאלות מסוימות שיש לחפש בשאלה זו את התשובה הטובה ביותר. אבל אין התחייבות שתמיד נציין זאת.

- דבר אחר שאנחנו משתדלים להדגיש זה כשהשאלה מבקשת למצוא מי מארבע התשובות אינה נכונה. כשאתם נתקלים בשאלה מסוג כזה – תזהרו. המוח האנושי לא מתמודד היטב עם שאלות "שליליות" ונוטה דווקא לבחור משפט נכון – גם אם ההוראות אמרו לבחור את הלא-נכון. אז כשיש שאלה מסוג זה, קצת יותר תשומת לב תעזור לכם. כאמור, אנחנו משתדלים להמעיט בשאלות כאלה ולהדגיש בהן את הצורך למצוא את המשפט הלא נכון אבל אין התחייבות שתמיד נציין זאת.

 

בחינות של ITCB

הבחינות בארץ קיימות באנגלית או עברית. אנחנו משקיעים מאמץ גדול בכתיבת השאלות ובתרגום שלהן לעברית ומשתדלים שיהיו מובנות וכתובות היטב. ליד כל מונח בדיקות המופיע בשאלה מופיע התרגום של המונח לאנגלית, כי אנחנו מודעים לכך שבהרבה מקומות עבודה המונחים שבשימוש הם הלועזיים.

אנחנו לא כותבים שאלות "טריקיות". אנחנו לא מנסים להתחכם או לבלבל את הנבחנים. אנחנו מנסים שהשאלות יהיו חד-משמעיות וברורות. אנחנו מנסים למנוע מצבים שבהם התשובה הנכונה תהיה שונה בין ארגונים שונים עקב הבדלים בשיטות עבודה ותהליכים. אז אם בזמן קריאת שאלה נראה לכם שאנחנו מנסים לעבוד עליכם ולבלבל אתכם והתשובה הנכונה היא זו המתחכמת... זה פשוט לא כך.

ועם כל זה – לעיתים יש טעויות. לפעמים משהו נראה לנו ברור לגמרי, ומתברר שלנבחנים עם רקע אחר משלנו הוא לא כל כך ברור. לפעמים זה סתם טעויות העתקה או בלבול בהדפסה. אז אם משהו נראה מוזר בבחינה, תשאלו את הבוחן! וכמו שציינתי כבר, אנו עוקבים אחרי אחוזי המעבר, מתקנים שאלות בעיתיות ומתקנים ציונים בהתאם. כמו כן אנחנו מתייחסים ברצינות לפניות שמצביעות על שאלות בעיתיות (זה לא אומר שאנחנו מקבלים את הטענות! אבל אנחנו כן בודקים אותן).

 

לסיכום: איך להתכונן לבחינה:

- להשתתף בקורס (לא חובה, אבל האינטראקציה בכיתה עוזרת ללימוד ומוסיפה  את הפן שאין בלימוד עצמי: החשיפה לשיטות ותהליכים בחברות אחרות. בנוסף, מקבלים דוגמאות טובות של שאלות, וחומר לימוד מסודר.

- לקרוא (רצוי ספר או שניים!)

- לקרוא את הסילבוס יותר מפעם אחת (יש תרגום לעברית!)

- לעשות שאלות דוגמה ולהבין גם מה לא נכון בכל אחת מהתשובות הלא נכונות

- לעשות מבחני דוגמה ולשים לב לשעון כדי לראות שאתם עומדים בקצב הרצוי

- והדברים הרגילים שקשורים לדרך הלימוד ש"עובדת" עבור אנשים שונים: סיכום בכתב; למידה בקבוצות או עם חברים.

בנוסף, במקרים שיש לכם שאלה (על מושג; על שאלת דוגמה שלא הסכמתם עם פתרונה): אפשר ורצוי לעשות שימוש ברשתות החברתיות הקשורות במקצוע:

 

בדף בחינות ההסמכה - מבחנים רשמיים לדוגמא כולל מתורגמים לעברית:

http://www.itcb.org.il/index.php?option=com_k2&view=item&layout=item&id=11&Itemid=430 
(שווה לבדוק מידי פעם אם יש משהו חדש גם ב ISTQB - באתר  http://www.istqb.org/downloads/category/14-exam-documents.html )

תת-פורום שאלות דוגמה למבחנים

http://www.itcb.org.il/index.php?option=com_kunena&view=category&catid=13&Itemid=632 

פורום ITCB:

http://itcb.org.il/index.php?option=com_kunena&view=category&catid=1&layout=list&Itemid=379

פורום תפוז:

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?forumid=936

וב – Facebook:

https://www.facebook.com/groups/IL.Testing.QA 

 

ITCB-SampleExam1

 

אז שיהיה בהצלחה!

מיכאל שטאל

אחראי על הבחינות ב - ITCB

 

הערה: פוסט זה הוא דעתי הפרטית ואינו מחייב את ITCB או את ISTQB. הוא מפורסם מתוך רצון טוב לעזור, אך אינו התחייבות מבחינת ITCB או ISTQB לפרטי הבחינות.

בקיצור: ציטוט מכאן כנימוק למה מגיע לכם לקבל ניקוד על שאלה מסויימת במבחן לא ממש יעזור. תצטרכו נימוק יותר מקצועי ומשכנע.

שונה לאחרונה ב שני, 08 פברואר 2016 05:44

חובה להיות משתמש רשום במערכת בכדי להגיב - ההרשמה/כניסה בכותרת האתר

טיפים

  • בודק - הבן את המודל והאתגרים העיסקיים
    בודק - הבן את המודל והאתגרים העיסקיים בודק - הבן את המודל והאתגרים העיסקיים המוצרים אותם אנו בודקים מיועדים (בין השאר) לקדם את מטרות הארגון בו אנו עובדים, ולנו מחוייבות לעזור בתהליך זה, שהרי לשם כך בעלי העסק מחזיקים בארגון ומעסיקים אותנו, לעיתים…
    קרא עוד...
  • אם נתקלת בבאג במקרה... - חפש באגים דומים
    אם נתקלת בבאג במקרה...  - חפש באגים דומים אם נתקלת בבאג במקרה... או שחזרה תקלה מלקוח - חפש באגים דומים, סביר להניח שפיקששת סדרה שלמה של באגים מאותו סגנון. בתרגום חופשי מהמסמך הבא של Cem Kaner.   ראה המסמך בלינק הבא, כמו גם רשימת Checklists נוספים…
    קרא עוד...
לרשימה המלאה >>