יום בחיי בודק – פוסט קצר המיועד להציג בפני אלו השוקלים להכנס למקצוע הבדיקות, מהו בעצם המקצוע - מה זה בדיקות, בפן הפרקטי - יום-יומי, ואילו משימות עושה הבודק, עם מה עליו להתמודד, מה עושה לנו כיף ומה מתסכל – מבלי לייפות.

(פוסט זה נסמך בין השאר על דיונים רבים שנכתבו ע"י חברי פורום  " בקרת איכות תוכנה – QA" במהלך השנים)

מה זה בכלל בדיקות?

יש כל מיני הגדרות למושג בדיקות תוכנה, אם להציג זאת בפשטות:

בדיקת תוכנה היא הפעלה שיטתית של תוכנה במטרה למצוא בה באגים ולהפיק מידע לגבי איכות התוכנה לבעלי הענין.

תפקיד נוסף הוא מניעת שגיאות במהלך הפיתוח ע"י בחינה מוקדמת של תכנון המוצר.

בפורומים השונים אנו נתקלים כמעט מידי יום באנשים ששמעו ממכרים כי מקצוע הבדיקות הנו דבר קל, והדרך המהירה להכנס לעולם ההייטק ה"זוהר" ולעשות מיליונים..., רבים למדו כבר מקצוע זה או אחר אם באוניברסיטה או במסגרות אחרות, לא הצליחו למצוא עבודה (המפרנסת בכבוד) ולכן מחפשים את הדרך הקצרה להשיג עבודה מכניסה.

בכדי לקחת החלטה על בחירת מקצוע, רצוי שהמועמדים יבינו תחילה מה זה אומר מבחינתם, האם המקצוע הנ"ל מתאים לצרכיהם ואופיים, כמו גם האם הם מתאימים לצרכי המקצוע – כי אם לא תהיה התאמה – בסוף יצאו מתוסכלים וללא עבודה.

תאורטית - נדרש מעין סרטון תדמית למקצוע – אך מכיוון שלא הצלחתי לארגן הכנתו (עדיין? ) נתחיל מתאור כתוב:

בגדול בזמן שתכנתים עוסקים בעיקר בכתיבת קוד (לרוב לבד מול המחשב) ונכנסים לעומקו של הקוד אותו הם כותבים אך פחות מסתכלים על התמונה המלאה, הרי שבודקים מנסים לזהות את הכשלים בתכנון המערכת ובמימוש (בהנחה שתכנתים הם בני אדם וכמו כולנו עושים טעויות), עבודת הבודקים דורשת ראייה מערכתית של המוצר, משמעויותיו ללקוחות השונים, תאימותו לסטנדרטים בתעשייה וכד'.

צורת הראייה של בודק היא הפוכה מזו של תכנת - תכנת חושב איך משהו אמור לעבוד, ובודק צריך לחשוב איך להפיל את המערכת ובאילו תנאים היא לא תעבוד - אך זהו דבר ששניהם יכולים להתרגל אליו.

תפקיד הבודק מתחלק למספר פעילויות:

לרוב ישנן תקופות (מימים עד שבועות) בהן מתמקדים יותר בפעולה אחת מתוך אלו, אח"כ עוברים לשלב הבא וכד'.

1. לימוד הפן הטכני של המוצר או התכונה שאותה אנו מתעתדים לבדוק,

2. ניתוח המידע המהווה בסיס לבדיקות,

3. Review - בחינה של מסמכי הגדרה בכדי להקדים ולמצוא בעיות בהגדרה, בחינת מסמכי בדיקות שכתבו חברים לקבוצה וכד'.

   לרוב מתבצע בשני שלבים:

      א. החזרת משוב מקדים על הגדרות המערכת בקריאה עצמית.

      ב. השתלבות בישיבה עם משתתפים מתפקידים שונים.

4. תכנון והגדרת הבדיקות - לרוב תוך כדי כתיבת מסמך בפירוט כזה או אחר (ב-וורד/אקסל או בכלי ניהול בדיקות ייעודי),

5. הקמת סביבת העבודה / עמדות בדיקה - ארגון המחשבים, תשתיות, ציוד הבדיקה, תוכנות עזר וכן הלאה,

6. ביצוע בדיקות ידניות בפועל (בחדר מול מחשב, או במעבדה אם יש גם חומרה ייעודית במוצר - ע"פ מסמכים ו/או ע"פ לימוד והעלאת רעיונות תוך כדי הבדיקה),

כלומר שימוש בפרוצדורות שכתבנו או שאחרים כתבו בכדי להפעיל המוצר תוך כדי חיפוש אנומאליות הן מבחינת חוסר תאימות לדרישות הכתובות והן מבחינת צרכי המשתמש כפי שאנו מסוגלים לנחש אותם.

לרוב חלק זה תופס זמן ניכר מעבודתנו.

תוך כדי ריצה - לרוב נעדכן מסמך תוצאות והתקדמות.

7. פיתוח בדיקות אוטומטיות,

8. הרצת בדיקות אוטומטיות וניתוח תוצאותיהן,

9. זיהוי תופעות שעשויות להחשב כבאגים - במידה ונמצא בעיה - נתחקר אותה בעצמנו ו/או בעזרת המתכנתים, נשתדל לזהות המקור, נאסוף מידע ולוגים, ונדווח לגביה.

10. דיווח באגים - במערכות דיווח / תוכנה לניהול באגים,

11. מיקוח האם הבאג הוא אכן באג?, עד כמה הוא חמור?, והאם צריך לתקנו לאלתר או לדחות את הטיפול בו.

12. אחרי שתתקבל גירסת תיקון - נחזור לבאגים אלו ונוודא כי התיקון בוצע כראוי, אכן טיפל בבעיה ולא הכניס בעיות חדשות סביב התכונה שכבר נבדקה- כתוצאה מן הטיפול בקוד במהלך התיקון.

כשמסיימים עם תכונה אחת, עוברים לבאה אחריה, אח"כ לבדיקות מערכתיות, החלטה על שיחרור גירסה

וכך חוזר חלילה...

החלק היפה בעולם הבדיקות – הנו הגיוון והידע הנרחב לו אנו נדרשים – כאשר במהלך כל גירסה חדשה אנו נתקלים במגוון תכונות חדשות שעלינו ללמוד.

תכנון הבדיקות הנו משימה מאתגרת – כי בניגוד לתכנתים אשר מקבלים הגדרות דיי מדוייקות לגבי מה נדרש לפתח, אנו הבודקים צריכים בעיקר לנחש היכן ישגו התכנתים, ובאילו נקודות עשוי להכשל המוצר.

אמנם תחילה המוצר אותו נקבל נראה כמקבץ בעיות אין סופי – אך עם הזמן כיף לראות את המוצר קורם עור וגידים, והופך למוצר יציב ויעיל אשר ישרת נאמנה את המשתמשים.

מאידך – יש גם פן מתסכל, כאשר במוצר וותיק יש לחזור ולוודא בכל גירסה מחדש כי תכונות ישנות לא נפגמו – ולכן לעיתים נבצע שוב, ושוב בדיקות לאותו הנושא.

לעיתים קרובות אין מספיק זמן, כ"א ותקציב בפרוייקט לתקן את כל הבאגים שמצאנו, ולכן יגדירו קדימויות לטיפול, וידחו תיקון באגים פחות חשובים לגירסאות אחרות אם בכלל – על הבודק להפנים ולדעת להתמודד עם מצב זה, ועדיין להמשיך ולתעד את ממצאיו – כאילו כולם יתוקנו.

פעמים רבות, מכיוון שתהליך הבדיקות הינו בשלבים האחרונים של הפיתוח, כל האיחורים מצטברים ולכן הלחצים על קבוצת הבדיקות הנם גבוהים יחסית, עד כי לעיתים נדמה שמבקשים מאתנו לבצע קסמים בכדי לעמוד בלוחות הזמנים.

(כמו שנאמר – "למה האחרונים תמיד בסוף"  )

זוהי כתבה ראשונה בנושא הבדיקות - כיצד נכנסים למקצוע הבדיקות - ומהן התכונות הנדרשות מבודק - לטובת אנשים המעוניינים להכנס למקצוע.

אתם מוזמנים לקרוא עוד בנושא הדרכות לבודקים חדשים בתת-הפורום המיועד לכך:

http://itcb.org.il/index.php?option=com_kunena&view=category&catid=8&Itemid=632

קובי הלפרין - halperinko@